אם קראת את המאמר הקודם בנושא התנגדויות וניסית את הניסוח החדש שלמדת, בטח כבר הבנת שזה לא מנטרל את כל ההתנגדויות. יש סוגים שונים של התנגדויות שמצריכות טיפול שונה.

בנוסף, במאמר "תהליך מול תוכן" המלצתי לך לחתור למטרה (תהליך) ולהשתמש בתוכן רק בכדי לנוות בדרך וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בטכניקה הזאת!

בחלק הקודם הסברתי לך איך להימנע מהתנגדויות לפני שהן קורות.
היום אני אלמד אותך כיצד אתה יכול להתמודד עם מצב שבו הבחורה כבר הספיקה להביע התנגדות.

הטכניקה הזאת קצת יותר מורכבת ואני אתחיל להסביר מיד.
כמו שכבר גילית במאמר הקודם על התנגדויות, בכל מה שקשור להחלטות אין לנו כל כך שליטה.
תת המודע שלנו מחליט את הדברים בשבילנו ורק אחר כך המודע מסביר לנו את ההחלטה.

רגע לפני שאתה ממשיך לקרוא, אני רוצה שתזכור שני דברים.

1. לכל אדם יש מפה אישית שדרכה הוא רואה את העולם ודרכה הוא מסנן את החוויה הסובייקטיבית שלו!
2. ברגע שהבחורה מביעה התנגדות, היא בדרך כלל תוסיף לזה הסבר.
שימו לב! ההסבר לא צריך להישמע הגיוני לנו, מספיק שהוא היה מספיק הגיוני עבורה, ברגע שהיא אמרה אותו!

עכשיו כשאתה מבין את זה, בוא נבדוק שיחה.

היא – הייתי מזמינה אותך הביתה אבל החדר שלי ממש מבולגן.
חניך- איזה תירוץ עלוב, כבר עדיף שתגידי שאת מתביישת או ההורים ישנים או מאוחר או משהו כזה.
היא – אבל באמת החדר שלי מבולגן!
למי איכפת שהחדר שלה מבולגן בכלל?!

-החניך התעלם לחלוטין ממפת העולם של הבחורה וניסה להוביל אותה למפת העולם שלו.
ואיך אתה חושב שתת המודע שלה יגיב לזה? כמובן, התנגדות!

בוא נראה דוגמא קצת שונה. חניך מצטרף לשיחה כ-wing ומנשק את הבחורה אחרי 2 דק'. יש משיכה חזקה, דיבורים במשך חצי שעה (נוחות), והם מתמזמזים.
הוא מבודד אותה ולוקח אותה ביד החוצה "לנשום אוויר", וכשהם בחוץ היא אומרת לו:

"שלא תחשוב שאני הולכת איתך לאוטו או משהו כזה."
חניך –  "מה פתאום? למה נראה לך שהרווחת את זה שאני אקח אותך לאוטו?"

מתמזמזים קצת בחוץ וחוזרים פנימה כשהוא מבואס.

הפעם, החניך הגיב למפת העולם של הבחורה אבל לא הוביל!
כדי להתמודד טוב עם התנגדויות כמעט תמיד כדאי קודם להצטרף למפת העולם של האחר ורק אחר כך להוביל שוב.

בוא נראה איך זה עובד.

נתחיל בדוגמא הראשונה

היא – "הייתי מזמינה אותך הביתה אבל החדר שלי מבולגן."
הצטרפות והובלה – "או זה מצוין! אני חייב לראות פעם אחת חדר יותר מבולגן משלי, עכשיו אני באמת חייב לעלות!"

כאן אני מצטרף למפת העולם שלה בכך שאני פונה לדברים שהיא ציינה, תוך כדי שאני משתדל להשתמש במילים שבהן היא בחרה להשתמש.
בנוסף אני מציג לה את מה שהיא תיארה כבעיה באור אחר, חיובי, ועל כך אני ארחיב במאמר reframing.
ולסיום חוזר למטרה ומוביל לעלות.

דוגמא שנייה

היא – "שלא תחשוב שאני הולכת איתך לאוטו או משהו כזה."
הצטרפות – "מה פתאום, למה נראה לך שהרווחת את זה שאני אקח אותך לאוטו?"
הובלה – "את יודעת מה, יש איזה שיר באוטו שאני חייב להשמיע לך, אבל אני רק משמיע לך שיר וחוזרים, אל תנסי לפתות אותי, אין סיכוי שאני נכנס איתך לאוטו כל כך מהר!"

הובלה בעקיפין תוך כדי שימוש בגישת המשחק, הבחורה מפתה אותה בטכניקת "שיתוף והדרכה נכונה" שפורסמה בחלק א' של המאמר.

לסיכום! תמיד תשתדלו להצטרף לפני שאתם מובילים!
קחו בחשבון שזו טכניקה מורכבת והבאתי אותה כאן ממש על קצה המזלג. בהמשך אני אפרסם מאמרים שירחיבו אותה וילמדו אתכם בנפרד כיצד להצטרף נכון וכיצד להוביל נכון.

דגש אחרון ומאד חשוב! שימו לב שאתם אף פעם לא יכולים להיות בטוחים ב100% שקראתם נכון את מפת העולם של האחר. לכן, היו ערניים לתגובות (תוכן) וכשאתם מצטרפים, השתדלו להיות כמה שיותר צמודים לטקסט של האדם אליו אתם מצטרפים.

עד כאן בינתיים, בהצלחה!

חברים, היום אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לנושא מאד חשוב.
למעשה, לא רק מתחילים נופלים בו, אלא גם מתקדמים.

ואני אפתח בשיחה שלי עם חניך בסוף מרתון.

חניך – "אולי כדאי שתשקלו להחליף מקום לתרגולים"
אני – "למה?"
חניך – "פשוט מאד קשה לפתוח פה שיחה, נראה שהבנות כבר מכירות את זה…"
אני – "מה, אז הן פשוט לא עוצרות ומתעלמות ממך?"
חניך – " יותר גרוע, הן שואלות אותי מי אנחנו ומה אנחנו עושים פה או שהן שואלות אותי אם אני מהפיתוי הזה"
אני – "ומה ענית?"
חניך – "לא ידעתי איך להגיב אז הלכתי"

שימו לב, החניך ניסה לעצור בחורה ע"י אחד מהפתיחים שלמדנו, הבחורה החליפה נושא והוא פשוט הלך.

מה שקרה זה שהוא היה מרוכז בתוכן של השיחה. הוא היה כל כך מרוכז בתוכן שהוא לא שם לב שהבחורה אכן פתחה איתו שיחה, רק על נושא אחר!

עוד דוגמא שונה ומתקדמת יותר. בוגר שלב ב' הכיר בחורה, שילב המון כלים, יצר המון משיכה, ניסה לנשק אותה והיא סירבה בטענה "אני חושבת שאתה PLAYER"… הבוגר ענה במסגרות הערכה אך שום דבר לא הועיל.

למה?
כי הוא היה מרוכז בתוכן! הוא קיבל תגובה מתקילה והחליט להגיב אליה כדי לשמור על משיכה!
במקום זה הוא היה צריך להבין שחסרה נוחות!

במילים אחרות הבחורה אמרה לו "אני נמשכת אליך בטירוף אבל לא מרגישה מספיק בנוח איתך, אני מאד מפחדת שתפגע בי".

ופעמים רבות אתם נוטים להישאב לתוכן, להתברבר ולשכוח מהתהליך.

אז מהו תהליך?
תהליך כולל בתוכו את המסלול שהבחורה צריכה לעבור מנק' A לנק' B וזה כבר ברור.
זאת אומרת שכל מה שצריך לקרות בדרך נחשב לתהליך.
בעצם, כל מטרות הביניים ונ.צ. למיניהם.

לעומת זאת, התוכן, הוא כל מה שמסביב.

פירוט: משפט הפתיחה הספציפי הוא תוכן. לעומת זאת, המטרה או התהליך הם לפתוח את השיחה.
מבטים, מסגרות הערכה וכו' הם התוכן, כשהמטרה היא ליצור משיכה.
איפה אתם נפגשים – תוכן! נפגשים – תהליך/מטרה!

התוכן, כמעט ולא חשוב.
לתוכן שתי מטרות עיקריות:

1. להציג בפנינו את השלב בתהליך שבו אנחנו נמצאים עכשיו.
2. *הצטרפות והובלה!

לסיכום, בפעם הבאה שאתם עומדים להיכנס לאינטראקציה עם בחורה, תזכרו את התהליך!
פשוט אפשרו לתוכן לזרום לידכם ותשתמשו בו כדי לקרוא את המפה ולסמן לעצמכם את נק' הציון בדרך.
אבל את רוב הריכוז שלכם תנתבו לתהליך!

בהצלחה!

*על "הצטרפות והובלה" במאמר "התנגדויות חלק ב' ".

הרבה פעמים במהלך אינטראקציה עם בחורה אנחנו מקבלים התנגדויות שונות מצידה.
התנגדות יכולה לבוא בשלבים שונים באינטראקציה: כשאתה ניגש, מחליף נושא שיחה, מבקש מס', קובע פגישה, מקדם עניינים וכו'.
ובצורות שנות: "אני ממהרת", "יש לי חבר", "קח פייסבוק", "אני עסוקה", "אני לא מכירה אותך", צחוק וכו'.

בקורס ובתרגולים אנחנו לומדים כלי חזק לטיפול בהתנגדויות שנקרא עקביות, ולכן אני לא מתכוון להתעכב על מה היא עקביות ואיך משתמשים בה נכון. את השיטה שאני אתן לך עכשיו ניתן ליישם גם בתוך עקרון העקביות וגם בלעדיו, כשיטה בפני עצמה.

יופי, עכשיו כשאתה כבר מוכן, אני רוצה ללמד אותך שני כלים מאד חזקים.
אבל לפני שנתחיל, אציג בפניך כמה הנחות יסוד שאני רוצה שתפנים עכשיו.

* תת המודע שלנו אחראי על ביצוע כל הפעולות.
* כל ההחלטות שלנו מתבצעות קודם בתת המודע.
* תת המודע לא חושב בעצמו.
* תת המודע לא יודע להתייחס לשלילה.
* תת המודע שמח למלא פקודות בתנאי שהן מדויקות וברורות.

יופי, עכשיו כשאתה מבין את זה, אני אמשיך.

בוא ניקח דוגמא שנוכל לעבוד איתה.
ניגשת לבחורה, פתחת שיחה עם כל העקרונות ובצורה הטובה ביותר.
אתם מדברים צוחקים ואתה קולט כמה סימני התעניינות.
אתה – "בואי נלך למקום אחר."
היא – "האמת היא שאני צריכה ללכת.."

כשנמצאים בסיטואציה זה נראה ומרגיש כאילו הבחורה לא מעוניינת, אבל עכשיו כשאנחנו קוראים את זה ואחרי שהבנו את הנחות היסוד זה נראה אחרת לגמרי.
ברגע שהבחור אמר "בואי נלך למקום אחר" בתת המודע של הבחורה נוצרו המון שאלות – "איך? למה? לאן?".
השאלות האלו העמיסו בלבול בתת המודע והוא החליט להימנע ממתן תשובה ומביצוע הפקודה.

אז מה כדאי לעשות כדי למנוע מצבים כאלה?
שים לב למשפט הבא: "אני מתחיל להתעייף, בואי נלך לשבת איפשהו, אני מכיר אחלה מקום בפינת דיזינגוף – בר גיורא" תופס לה את היד בעדינות ומתחיל ללכת.

טוב, בוא נראה מה היה לנו.
קודם כל התחלתי בתיאור סיבה, ככה בעצם עניתי על השאלה "למה?" עוד לפני שנשאלה.
מיד אחר כך עניתי על "מה?", ואז על "איפה?", ובסוף, כשאני תופס את היד ומתחיל ללכת, אני עונה על השאלה האחרונה שנשארה, "איך?".

עכשיו כשהכול ברור, תת המודע שלה ישמח לעשות את מה שביקשו ממנו.
כל מה שאתה צריך לעשות בשביל לנסח משפטים כאלה בעצמך זה לחשוב איזה שאלות נשארו פתוחות ואיך סוגרים אותן.

אז עוד מעט, קח דף ועט, ואת המשובים שהכנת (אם אתה בוגר מאפי צריכה להיות לך מחברת שלמה של דיווחים עם משובים חיוביים ואם אתה לא בוגר אז העלה בזכרונות סיטואציות שבהן נתקלת בהתנגדויות שונות). חפש במשובים התנגדויות מסוג זה ותבדוק אם יכלת אז למנוע אותם בעזרת הנחיה ברורה יותר.
רשום על הדף את כל המשפטים החדשים שניסחת עכשיו ובשאר הדף משני צדדיו תרשום דוגמאות למשפטים אפשריים בכל מני מצבים.

אני מזכיר לך שככול שתתרגל יותר ככה יהיו לך יותר משובים שתוכל לעבוד איתם ולהתפתח!

כשתסיים למלא את הדף משני הצדדים ותמשיך לרשום משפטים מסוג זה במשובים שלך, תוכל בקלות למנוע הרבה התנגדויות מראש כי המשפטים האלה כבר ישבו לך על קצה הלשון ותוכל לנסח אותם בצורה אינטואיטיבית.

בהצלחה!

שמתי לב, שפעמים רבות קורה מצב שבו חניך ניגש לבחורה, הבחורה מתעלמת והוא מתבאס. (תגובה שאנחנו מנסים להימנע ממנה אך היא מופיע לפעמים). בהתחלה הוא ממשיך לנסות לגשת, תוך כדי שהקוף מדבר, אך ההרגשה השלילית מתחזקת והוא משדר את זה החוצה.
בינתיים הוא כבר הפסיק לגשת לגמרי ועכשיו הוא עסוק בעיקר בלאכול את עצמו. "למה אני לא ניגש?", "למה אני נותן לזה לבאס אותי?!", נו דיי אני חייב לגשת", "אוף, אני לא מצליח" וכו'.

התהליך שתיארתי קורה פעמים רבות. (אם מאפשרים לו).
זה בעצם כמו כדור שלג, ברגע שהוא התחיל להתדרדר במדרון והוא צבר קצת מאסה, יהיה קשה מאד לעצור אותו.

שימו לב! יש לזה פתרון יעיל שעובד כמעט תמיד!

המצב הזה מזכיר לי מצב שבו אני מגלה שאני יוצא מהבית באיחור למשהו.
אני מתחיל להילחץ בבית ולצאת מהר, כשאני מגיע לחניה אני מגלה ששכחתי את המפתח של האוטו, אז אחרי שעליתי להביא אותו וחזרתי, השער תקוע, ואז חוסמים את הכביש שבחרתי, ואז כל האנשים בעולם מחליטים לחצות את הכביש וכל המכוניות שלפני מחליטות לחנות ועוד לעשות את זה לאט וגרוע.
ואני.. אני מתעצבן יותר ויותר..

עכשיו, כמו שאתם כבר בטח יודעים, ככל שאנחנו מוסיפים להתעצבן אנו נוטים יותר לעשות דברים שיכשילו אותנו + אנחנו מושכים אלינו את כל הצרות האפשריות כי אנחנו כבר בסטייט הזה.

אני מניח שעכשיו אתם עשויים לחשוב בצורה רציונאלית ולהגיד: "נו אז אם אתה יודע את כל זה, למה לא לוותר פשוט על הלחץ והעצבים?"
וזה נכון. חוץ מזה, אם אני גם ככה מאחר, לא עדיף שלפחות אני אהיה רגוע?

אבל לצערי בדרך כלל חשיבה רציונאלית לא מסוגלת לפרק רגש חזק. בדיוק כמו שננסה לעצור בידיים כדור שלג שכבר צבר דיי הרבה מאסה ומתגלגל במהירות גבוהה.

אז בואו נראה איך זה עובד.

מה יקרה לכדור השלג אם ניקח את השלג מתחתיו?
בדיוק, הוא יפסיק לגדול.
ומה יקרה אם נתחיל להראות לו שמש וחום?
נכון, הוא יימס.

בדיוק ככה!

ברגע שאני מבין שנכנסתי למערבולת הזאת, בין אם זה כשאני מאחר ובין אם זה כל דבר אחר, אני לוקח את עצמי וחונה בצד, מדומם מנוע, ואומר "טוב, אז אני מאחר". במילים אחרות אני מקבל את המצב כפי שהוא, הופך אותו ללגיטימי ומותר. וככה אני לוקח את השלג מהמדרון ועוצר את גדילת הכדור.
כתגובה אוטומטית אני מתחיל להרגיש יותר טוב, יותר חופשי, וזה מכניס אור וחום לתוכי.
אותם אור וחום שימיסו את כדור השלג סופית.

כשאתם מבינים שנכנסתם למערבולת הזאת, בין אם זה כשאתם מאחרים, לא נגשים, או כל דבר אחר שמעצבן אתכם שלא הצליח כפי שתכננתם, תעצרו בצד רגע, קחו שליטה, דוממו מנוע ותקבלו!

יש כוח עצום בלקבל, זה מרגיש כמו לקחת את המושכות לעצמכם ולהגיד "אני לוקח שליטה מלאה על החיים שלי ואף אחד לא יכול לעצור אותי!"
ובכך הדרך מתפנה ואתם חוזרים לחשוב צלול, חוזרים לגשת, או מגיעים באיחור אבל מצליחים להפיק את המיטב מהזמן שנותר לכם!