"girl i want to be with you"

רוצה להצביע לסיפור זה על מנת שיזכה בתחרות? לחץ על כפתור ה-LIKE:

אני לא יכול להעיד על על עצמי שכשנרשמתי לקורס הייתי מיואש. האמת היא שזה לא נכון. אני הייתי שלם עם עצמי. נכון שלא היה לי רפרטואר עשיר בקנה מידה מטורף. היה לי ניסיון מועט עם בחורות. לפחות ככה החשבתי את זה לפי הסטנדרטים שלי ובגלל זה היה לי ברור שאני הולך לעשות את הקורס הזה. אני ידעתי שאני חלש בתחום הזה ואני מאוד רציתי לשפר את זה. מה שנתן לי את ההחלטה הסופית שאני הולך לעשות את זה היה חבר שלי שבמקרה התחוור לי שהוא בוגר של הקורס והוא סיפר לי איך זה שינה לו את החיים. זאת הייתה זריקת המוטיבציה האחרונה שהייתי צריך ולמחרת כבר נרשמתי. אבל זה סתם משעמם. יותר מעניין הסיפור שבעקבותיו החלטתי שאני יעשה שינוי בחיים שלי.

אני גם מניח שזה מסביר בצורה יותר טובה איזה מן בנאדם הייתי לפני הקורס מאשר שאספר על עצמי.
בערך חודשיים לפני שנרשמתי לקורס הייתי באילת. רק אני ואח שלי (היום הוא בן 10). הייתי רוב הזמן איתו. אבל אמרתי לעצמי שאני חייב קצת לצאת לבלות בלעדיו. למקום שהוא לא יכול להיכנס. אז מה אם אני בלי חברים פה. אני אצא לבד. אז יום אחד יצאתי לפאב מוכר באילת (לא חשוב שמות) ונכנסתי למקום וישר הצטרפתי לרחבת הריקודים. רקדתי ונהניתי ושרתי והכל זרם עד שראיתי מישהי מוכרת. לקח לי מעט זמן להבין מאיפה. היא נמצאת במלון שלי. אני זוכר כי הסתכלתי עליה בחדר אוכל ובלובי ובכל פעם שהיא עברה לידי. היא הייתה מהממת. כוסית על. גוף מדהים ופנים של נסיכה.

היא הייתה שם עם חברה, והייתה לי הרגשה שהיא בוחנת אותי. אני לא התייחסתי. או לפחות ניסיתי להיראות כאילו אני לא שם לב או שלא אכפת לי. באיזשהו שלב היא גם הצטרפה לרחבה ורקדה לידי. הדבר הבא שאני יכול לתאר זה רק המחשבות שהיו לי בראש. זה היה מאבק. אני ידעתי מה אני רוצה. ידעתי שאני רוצה להכיר אותה. אני שנאתי אותה. וברור- רציתי לזיין אותה. וככל שחשבתי על זה יותר ורציתי יותר אני חיזקתי את המחשבות שלא רציתי לשמוע. אלו שמעודדות אותך לא לעשות לעצמך פאדיחות, אלו שאומרות לך דברים כמו אתה לא מספיק טוב בשבילה, היא תידחה אותך, אתה לא מעניין מספיק, מה אני יגיד לה? עדיף לא לגשת בכלל. אני ידעתי טוב מאוד שזה פחד. ושזה פחד טיפשי. ושהדבר הנכון לעשות זה לגשת כי זה מה שאני רוצה. אחרי בערך 20 דקות של מאבק פנימי כשהיא רקדה לידי עם חברה שלה היא הלכה. הרגשתי הקלה. אני לא צריך לקחת החלטה. כאילו נגמרה מלחמה. אבל ההרגשה לא נגמרה. כי קרוב לוודאי שאני כבר לא אדע אם היא גם הייתה מעוניינת בי. פספוס.

אני יצאתי החוצה לשבת ולחשוב ולשאוף אויר. שאלתי את עצמי שאלה שלא הצלחתי לענות עליה: למה אני פאקינג מונע מעצמי לעשות את מה שאני רוצה לעשות? הרי רק אני מנעתי מעצמי לא לגשת! הרגשתי כמו בתיכון שהייתי מאוהב בתלמידה שישבה לידי שנתיים ולא הצלחתי לעשות עם זה כלום. הרגשה מחורבנת.
ביום הזה היה היום שהבטחתי לעצמי שאני עושה שינוי בחיים שלי. ואני רוצה להיות טוב בתחום של תקשורת עם נשים. אז נרשמתי לקורס.
בחיים לא הצלחתי להיות מרוכז במשך כל כך הרבה שעות. לא רק שהייתי מרוכז, הייתי מרותק מהחומר ומההרצאות. המדריכים העבירו את הקורס בצורה באמת מקצועית ומעניינת. אחרי הקורס התקשרתי להודות לחבר שלי ששכנע אותי להירשם כי זאת הייתה חוויה מדהימה. אבל הקורס לא בנוי רק משיעורים. ישנה פרקטיקה שאתה יכול לרכוש רק באמצעות תרגולים. העניין הוא שעל מנת להטמיע את כל זה אתה חייב לסמוך על עצמך. זה תלוי רק בך וברצון שלך להתמיד. למזלי אני כזה. כאן אני יעצור ויאמר משהו ששמתי לב אליו. אנשים לפעמים חושבים שהקורס מלמד אותך סוג של קסם. איך לכשף בחורות, או שהם נותנים לך טכניקה שתעבוד בכל פעם על כל בחורה שתנסה לעשות את זה עליה. זה לא עובד ככה. הקורס נותן לך דברים הרבה יותר משמעותיים מזה. הקורס מלמד אותך איך לשבור את האמונות שעד עכשיו היית רגיל אליהם כי ככה חונכת. ובשביל ליישם את זה אדם נדרש למשמעת עצמית והרבה עבודה. זו הסיבה שלאנשים שעוברים את הקורס הזה בגיל מאוחר יותר קשה לעשות את השינוי מאשר לאנשים צעירים. זה בגלל שיש להם יותר אמונות שהם צריכים לשבור. או שאפשר לומר שהם עברו יותר חרא בחיים.
אז אחרי הקורס יצאתי לתרגל לא מעט פעמים. בתור התחלה אמרתי לעצמי שכל יום אני עובד על משהו מסוים שלמדתי. למשל היום אני עובד על מבטים, היום אני עובד על שפת גוף וכולי'… גיליתי שהדברים האלה באמת עובדים.
משהו כמו חודשיים אחרי הקורס כבר התחלתי להבין איך אמורה להיראות האינטראקציה. תירגלתי הרבה ברחוב. אתן דוגמה לשיחה שתיעדתי ויש לציין שבסופה גם השגתי מס' טלפון:
אני: "תעצרי רגע…תהיתי אם תוכלי לעזור לי, מה את חושבת על הרעיון של להחזיק מדריך סקס בבית?!"
היא: חושבת קצת.. מתלבטת.."אני חושבת שזה בסדר.. אין בעיה עם זה.. למרות שאני קצת שמרנית".
אני: "האמת שבאמת חששתי שאת בחורה שמרנית… רגע את שומרת נגיעה?!"
היא: "לא"
אני: " אה בסדר (מחייך ונוגע בכתף)"
היא: "למה אתה שואל.. אתה עושה סקר? יש פה מצלמות?" (מחפשת מצלמות)
אני: "לא אני באמת מתעניין… יש סיבה שאני שואל את זה: את בתור בחורה… נניח והיית יוצאת עם מישהו והיית מגיע אליו הביתה והיית רואה ספר סקס… מה היית חושבת עליו?!
היא: חושבת קצת ואז "האמת זה היה קצת מרתיע אותי… הייתי ממליצה לו שיסתיר את זה"
(כאן היא נפלה למלכודת)
אני: "אני לא מאמין שאמרת את זה, את באמת היית רוצה לצאת עם מישהו שמסתיר ממך דברים? עם מישהו שישקר לך?" (בנימה מופתעת וקצת חשדנית)
היא: (לא זוכר מה היא אמרה אבל אי אפשר שלא להצטדק אחרי משפט כזה…)
אני: "את היית קונה ספר כזה לעצמך?"
היא: "לא.. אני לא מהבחורות האלה.. אני חושבת שהכי טוב ללמוד זה מלנסות.."
אני: "כן את בחורה מכובדת (בציניות שהיא כנראה לא קלטה)"
היא: "אני גם לא טיפוס של ספרים…"
אני: "וואלה? אני תולעת ספרים.. אני מת על ספרים… את יודעת בזכות הספרים אני יודע מה הפירוש של המילה פ ט ר י א ר כ ל י …"
היא: "כן.? מה הפירוש?"
אני: " את רואה? את צריכה לקרוא…" (שנינו צוחקים)
אני : "תקשיבי אני די ממהר אבל אני אשמח להמשיך לדבר איתך… מה המספר שלך?"
היא: "מה אתה עושה סקר טלפונים?"
אני: "קשה לך להאמין שאני באמת חושב שאת חמודה ואני רוצה להמשיך לדבר איתך?"
היא: "אני האמת יצאתי בדיוק מקשר ארוך…"
אני: "זה בסדר אני לא הולך לבכות איתך…"
היא: (תוך כדי שהיא רושמת את המס') "תשמע אני לא רוצה ממש להיכנס לקשר עכשיו.. בלה בלה בלה"
אני: "אני חושב שאת לוקחת את היחסים בינינו רחוק מידי… אני לא רוצה קשר רומנטי איתך.. אני אדבר איתך ומקסימום אולי נהיה ידידים…"
היא: ממש הופתעה מהמשפט הזה..
שנינו נפרדנו בלחיצת ידיים לבבית.

אני צריך לציין שלאחרונה הגעתי להישג שהוא קצת יותר ממספר טלפון. האמת היא שזה קטע. אני יוצא עם מישהי אבל האמת היא שמאז הדייט הראשון שלנו הישגתי 3 מספרי טלפון מבחורות אחרות (באותו שבוע). מדהים שמגיעה הצלחה במצב שאני בין כה מרוצה. אבל לא תמיד הכל הלך טוב. היו לי רגעים שהייתי מפקפק בהכל, והיו לי נקודות שבהם הייתי תקוע למשך תקופה ארוכה מאוד.
למשל היה לי נקודת תקיעה משמעותית עם בחורה שהכרתי בעבודה. יש לציין שכשהכרתי אותה זה היה בדיוק אחרי שסיימתי את השלב הראשון בקורס. והאמת שהבחורה הזאת לא יודעת אבל היא אשכרה קורבן של המרכז לאומנות הפיתוי. אני עשיתי עליה כל כך הרבה דברים שלמדתי בקורס שאני לא מאשים אותה שהיא נמשכה אלי. אני קיבלתי ממנה הרבה סימנים (שבקורס מלמדים שמעידים על התעניינות) ואפילו כמה סימנים חריגים.

אני אתן דוגמאות:
היא שאלה אותי אם אני רוצה להיפגש איתה (מחוץ לעבודה)
סיפרתי לה שאני מחפש דירה והיא אמרה שהיא רוצה להיות שותפה שלי ולגור איתי. אמרתי לה שאני לא יודע. זה תלוי. היא אמרה איזה חוצפן אני שאני לא רוצה אותה בתור שותפה (והאמת שהיא כזאת כוסית שאין גבר שלא היה רוצה אותה מסתובבת בדירה שלו עם תחתונים). שאלתי אותה במה היא טובה? אם היא יודעת לבשל אם היא טובה במסאג'ים? היא מאוד ניסתה להרשים אותי "בטח אני אבשל בשבילך ואני טובה במסאג'ים בעיקר בכפות הרגליים. אני גם יודעת לנקות, לא כמו המנקות הרוסיות". אני- "טוב אני די סומך עליך רק שלא תנסי לפתות אותי למעשים בלתי ראויים. אני בחור תמים. וחוץ מזה יש לי סטנדרטים" היא- "אני בטוחה שאני עומדת בהם".

העניין שהייתי תקוע בקשר הזה, הוא שהשארתי את המשיכה שלנו אפלטונית. לא הצלחתי לקדם עיניינים. כבר הגעתי איתה למצבים אינטימיים והיו לי הרבה הזדמנויות. אבל פחדתי לנשק אותה. כל פעם שהרגשתי שזה זמן טוב בשביל לנשק אותה אני פחדתי ולא עשיתי כלום. באיזשהו שלב מגיעים למצב שאם בחורה מראה לך כל כך הרבה סימני התעניינות אבל אני לא עושה כלום אז בסוף זה מתפוצץ. נכון שזה התחיל איתה בתור משחק והיא רק הייתה מישהי שאני מתאמן עליה. אבל אחרי כמה חודשים זה כבר הגיע לשלב רציני יותר.
אני חושב שמה שהרתיע אותי מלנסות ולקדם איתה עניינים היה העובדה שיש לה חבר. למרות שמבחינה מוסרית אין לי בעיה עם זה שיש לה חבר. האמת היא שהנחתי שהיא מסוג הבחורות שיש להן חבר רק בשביל לא להיות לבד וברגע שיבוא מישהו ששווה את זה – היא תזרוק את חבר שלה בשבילו.

האמת שעל הנק' הזאת לא הצלחתי להתגבר. העניין הוא שלא ידעתי האם יש לי קושי באופן כללי של קידום עניינים עם בחורה או קושי ספציפי עם הבחורה הזאת. אבל הייתי חייב להוכיח לעצמי שקידום עניינים זה משהו שאני מסוגל לעשות. אפילו שאני מפחד רצח.

אז החלטתי שאני אכיר כמה שיותר בחורות חדשות, ובדייט הראשון שהשגתי הצלחתי להתגבר על הפחד ונישקתי אותה. אחרי זה גם היא הייתה אצלי בחדר אבל כאן אני לא אפרט, אבל אני אדלג לחלק שהיא עזבה. ברגע שהיא עזבה הייתה לי הרגשה כל כך טובה. חצי שנה אחרי הקורס והגעתי למסקנה שהעבודה הקשה והכסף והתרגולים השתלמו בגדול. ולא בגלל שמישהי יצאה מהחדר שלי. אני ידעתי שאני לא אותו בנאדם שהיה לפני הקורס. בעצם זה לא נכון. אני בדיוק אותו בנאדם אבל הרבה יותר טוב ושלם עם עצמו.

המצב היום הוא כזה. אני בן 22. סיימתי את הקורס לפני חצי שנה. עזבתי את הבית של ההורים לפני שבוע. אני משכיר דירה בתל אביב. אני עובד בעבודה חדשה. אני בקשר עם 2 בחורות עם פוטנציאל לדייט, ועם בחורה אחת שאני יוצא איתה. אני מרגיש שאני נכנס לקראת תקופה מאוד מעניינת בחיים שלי כי באמת עשיתי שינוי. אני חייב לומר שכל התחום הזה בשבילי זה לא כמה משפטים וחוקים. זאת דרך חיים.

עופר.

רוצה להצביע לסיפור זה על מנת שיזכה בתחרות? לחץ על כפתור ה-LIKE:
נהנית מהפוסט? שתף עם חבריך או השאר תגובה.
כדי לא לפספס את הפוסט הבא, הירשם לקבלת עדכונים במייל:
הכנס מייל לקבלת עדכונים:

1 Comment

  1. רוני

    היי עופר יש מצב לעשות מגבצים איתך?

    Reply

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר.