סיפור מאת המג'ישן – אני, המלחמה בפחד, הבחורה בגיל ה-47 והחלטה אחת נכונה שעשיתי…

רוצה להצביע לסיפור זה על מנת שיזכה בתחרות? לחץ על כפתור ה-LIKE:

אוקיי, מעולם לא כתבתי למאפ"י וגם לא נכנסתי לפורום מעולם אני חושב, אבל ביקשו סיפורי הצלחה ואם אפשר לעזור לאלו שעדין לא נכנסו לתחום להיכנס יותר בקלות, אז למה לא?!

אז ככה, אקרא לעצמי כאן בשם בדוי – המג'ישן, שם שחבריי הקרובים נתנו לי. הסיפור שלי מתחיל לפני בערך שנה וחצי כשהגעתי לקורס אומנות הפיתוי. בלי לחכות יותר מידי אציין כבר עכשיו שזאת הייתה החלטה מאוד נכונה שלא הבנתי באותו הרגע שנרשמתי. את ההרשמה שלי עשיתי בגלל שבמשך שנה שלמה לפני הקורס לא זיינתי. זה היה עצוב. והייתה לי עוד שנה כזאת כשהייתי בכיתה י"א. היום אני בגיל 20 וחצי, די בוגר לגילי אציין, אינני יודע איזו דמות מצטיירת בראשו של אדם כאשר הוא שומע ממישהו רק את הגיל שלו.

בכל אופן, נרשמתי לקורס, עברתי שישי-שבת מאוד חווייתיים וקיבלתי המון ידע ומוטיבציה להמשך הדרך. הרגשתי שאני לא לבד. לאחר מכן הגיעה תקופת ההכשרה שלי, שבה יצאתי להתאמן, עשיתי משובים, התייעצתי עם אנשים בעת הצורך ועם מדריכי מאפ"י שהתחברתי אליהם מאוד מעבר לייעוץ שלהם, אלא גם בתור בני אדם. עשיתי את שלב ב' בערך חודש אחרי שעשיתי את שלב א'. הרגשתי את התחושה הזאת של "לא הולך לי", אמיתי, כמו הרבה אנשים אחרים. ייאוש. הכרתי את התחושות האלה מקרוב…

בכל אופן התאמנתי רבות, בהנאה, עם הצלחות וכישלונות, ועברה לה ככה שנה וחצי…

עשיתי קורס ריענון שלב א' לפני שלושה חודשים בערך, כדי להכניס עוד את החומר לראש, שיחלחל שוב.. ואז, הגעתי לתרגול שטח עם המדריך-חבר ירין בארי שאני מאוד אוהב.

כאן הסיפור מתחיל….

התבקשתי לבקש 15 מספרי טלפון מבחורות בעשר דקות. בקיצור במהלך התרגיל ראיתי מישהי כוסית הולכת עם כלב, נראתה באזור גיל ה30…לא היססתי ומיד ביקשתי טלפון. אמרתי: "תרשמי לי את המספר שלך.."

היא אמרה:" מה? What?.."

תיירת..

אמרתי שוב, תרשמי תרשמי…

היא אמרה, תרשום אתה.., אמרתי אוקיי, לקחתי מידה את הטלפון שהיא כבר החזיקה והתכוננתי לרשום. היא שאלה: "מה ככה סתם?"

אמרתי כן אני רוצה לדבר איתך.. ורשמתי…

…..

התקשרתי אליה יום אחרי ודיברנו רבע שעה. היא סיפרה לי שהיא פסיכולוגית וגרה בניו יורק, סיפרתי לה קצת על עצמי, הכנסתי הרבה הומור בשיחה, ובחנתי אותה בקטנות. שאלתי אותה אם היא יוצאת לרקוד? אם היא רוקדת סלסה.. ולמה היא לא רוקדת סלסה..?! השיחה זרמה, שנינו צחקנו והיה כיף…

הצעתי לה להיפגש באותו ערב והיא אמרה שהיא לא יכולה. אמרתי לה:

"אוקיי, מחר אני גם לא יכול כי אני עם חברים, מחרתיים גם לא.. אני צריך לעשות משהו ( סקרנות ), ניפגש בעוד שלושה ימים…

קבענו שאני אוסף אותה מביתה.

עברו שלושה ימים.

כאן – אני חייב לציין! כל היום, הייתי בהתרגשות. בפחדים מטורפים. אמרתי היא בטח בגיל 28 – 32 אני הולך לצאת איתה איזה כיף! הייתי כבר עם בחורות שגדולות ממני אך לא בהפרש כזה.. בכל מקרה, פחדים מטורפים!!!!! פחד!!! לא מתבייש לציין את זה, התמודדתי איתו.

בנסיעה שמתי מוזיקה חזקה וממש צרחתי! לשחרר את התחושות האלה, לתת להן ביטוי.

למדתי שכשאתה אמיתי עם עצמך , הולך לך עם נשים. העניין הוא שגברים לא נותנים לעצמם להיות אמיתיים עקב פחדים. רוצים לנשק- ומהססים ולא פועלים. החוסר פעולה, החוסר יוזמה.. הוא שהורס. והחוסר ביטחון.. שניתן לטפל בו.

התכווצויות מרוב התרגשות. מורגש פיזית. ירין אמר לי: תאהב את הפחד! תאהב אותו! איזה כיף זה שאפשר להתרגש, ליהנות ושהכל לא משעמם כל כך בחיים האלה. שיש לי הזדמנות ללמוד ממנה ואני לא סתם אשב בבית היום, אלמד או אצא עם חברים. אלא אלמד משהו שונה…

היה שלב שהדייט כמעט והתבטל, האמת, שהתבאסתי, באותו שלב עבר לי בראש: "פאק, יכולתי ללמוד כל כך הרבה היום…"

היא גרה בת"א עם נוף מדהים לים. נסענו לראשון לציון, עיר מגוריי ולקחתי אותה לפאב שאני אוהב.

תחילת הבילוי – נכנסנו לרכב שלי. היא שואלת, לאן נוסעים? אני עונה לראשון, לפאב שאני מאוד אוהב. היא אומרת, אני צריכה לחזור מוקדם הכלבה שלי בבית (היא הגיעה לחופשה בישראל למשך שלושה חודשים לבד, היא והכלבה שלה..)

אני עונה: " אני מבטיח לך, פה איתי זה המקום שהכי כדאי לך להיות בו כרגע" והיא מחייכת..

אני לא אוהב ביישניות, והיא לא הייתה ביישנית, דיברה בחופשיות, השיחה זרמה..

יש המון פרטים , אז אקצר..

אמצע הבילוי – הגענו לפאב, אני מכיר את כל העובדים אז כמובן שקיבלתי יחס טוב והתעניינות מהבנות שעובדות שם. זה משחק טוב! בחרו מקום שאתם מרגישים בו כמו בבית.. או לפחות מרגישים בו כמה שיותר בנוח..

הגענו, הזמנתי בירה, היא יין. האווירה זרמה, שיחה זורמת, קלילה, נושאים כמו: איך זה להיות פסיכולוגית? את אוהבת את העבודה שלך? איפה את גרה? בניו יורק? יש שם כנופיות! בחיים לא הייתי בא לגור שם! היכן אני עובד.. מה אני עושה בחיי.. תוכניותיי לעתיד.. איך היא מבלה בישראל, מה היא חושבת על הישראלים? האם ישראלים התחילו איתך? ואיך? זרמת איתם? המנטליות בישראל – של אופן היחסים בין נשים וגברים. איך בחורות מתחילות עם גברים בישראל? איך זה קורה בניו יורק?! נשים יוזמות שם?! מה היא חושבת על העיצוב של הפאב?! ועוד הרבה נושאים כיפים שהיה כיף לדבר עליהם.

במהלך הערב שילבתי המון מגע (כלי משיכה מעולה), נגעתי בה במותן, ביד ונישקתי אותה כמה פעמים. ישבנו על הבר. שתיתי שני חצאי אוהרס והיא יין לבן – דווקא טעים.

סוף הבילוי – משם חתכנו לארומה שנמצא קרוב, שתינו שם משקה חם והתמזמזנו, המקום היה ריק לגמרי..

הסעתי אותה הביתה. סוף הדייט!

אני מקצר מלא חברים! יש פשוט מלא פרטים…

נמשיך..

יום אחרי, בצהריים, הגעתי אליה הביתה, ישבנו אצלה, צחקנו, היה כיף.

הבאתי לה ביד, עשינו עוד כמה דברים וחזרתי הביתה.

עברו שלושה ימים ולא נפגשנו. ביום הרביעי, שזה היה ביום שישי בערב, דיברנו בטלפון, רצינו להיפגש והחלטנו שאני בא לישון אצלה.

היא שאלה, אתה יכול להביא איתך משהו חריף לשתות?! והיו לי בקבוקי ואן גוך בבית. דאבל אספרסו ואסאי. אני אישית אוהב יותר את הדאבל אספרסו.. מרגישים פחות את החוזק של הוודקה.

במהלך השלושה ימים פחדתי שלא אספיק לשכב אותה לפני שהיא חוזרת. טרם שכבנו. פחדתי שלא יצא… מכל מיני סיבות.

הגעתי, לבוש בגדים שחורים, חולצה מכופתרת כמו שצריך, ו….

שתינו, נהנינו היה כיף.

נעבור לפרטים העסיסיים יותר… ואנחנו לקראת סיום…

שכבנו כל הלילה, היה ממש כיף. יש פרטים שאני לא בטוח שזה המקום לכתוב אבל היה כיף, מהנה וגס! משחק מקדים טוב, נשיקות ליטופים. השתמשתי בהמון אלמנטים שלמדתי בשלב ב'. מומלץ בחום! הידע שיש שם נותן המון ביטחון.

באותו ערב שאלתי אותה מהו גילה, כי לא דיברנו על זה.

היא ענתה, 47.

אני אישית אוהב מבוגרות אבל לזה לא כלכך ציפיתי.

כוסית!!! לא האמנתי בהתחלה שזה הגיל אבל אז בדקתי בדרכון שלה שהיה מונח בחדר השני.

נראית טוב, חזה גדול, רזה..

קמנו בבוקר והלכנו לים לשבת עם חברים שלה, שהיו בגילאים 30 – 40.

ואני יושב איתם, משתלב בשיחה, מנשק אותה תוך כדי, הכל קל. אחלה ניסיון היה לי מכל ההרפתקה הזאת איתה.

היא רצתה לבלות איתי עוד ודחתה את הטיסה שלה ביום. היא הייתה צריכה לחזור באותו יום שבת והיא דחתה אותה לראשון.

מאחר ונגמרה לה השכירות, היא דחתה את הטיסה ביום ובאה לישון אצלי בבית. לא עלה לה הרבה לדחות לשמחתי. אני גר עם ההורים, אבל אמא שלי שהיא "אמא מבינה" אמרה "אוקיי".

הגענו אלי עם המזוודות שלה והכלבה שלה. היא אמרה שלום לכולם, ומשפחתי קיבלה אותה יפה.

(היא מדברת גם עברית וגם אנגלית).

יצאנו באותו לילה עם חברים שלי. ישבנו באותו פאב שהלכתי איתה בפעם הקודמת. האווירה זרמה, הם התחברו אליה ממש טוב, וכמובן שאמרו לי "כל הכבוד…"

אז…. אני בגיל 20 וחצי, היא בגיל 47. ההורים שלי בגיל 49 שניהם. והיא ישנה אצלי, ואנחנו שוכבים והם יודעים את זה.

התקדמתי מאז אותה נקודה שבה רק הגעתי לקורס. אז עוד היה לי קשה מאוד לגשת!

בלה בלה בלה…

שכבנו כל הלילה, בילינו ביום שאחרי כל היום, ועשינו הרבה דברים קינקיים שלא אכתוב עליהם כאן אבל.. הייתי מאושר, הרגשתי ש.. התקדמתי, הולך לי.. אני לוקח אחריות על החיים שלי גם בתחום הזה. שהוא לא פחות חשוב מלימודים, או אישיות.. זה תחום, ש.. די! אני רוצה להרגיש שסגרתי את הפינה הזאת. גם איתן… עם נשים.. אני מסתדר טוב.

בצהריים נרדמתי לשלוש שעות והיא ישבה עם אמא שלי לקפה בסלון.. קצת מצחיק אותי המחשבה על זה כשאני חושב על זה…

וזהו.. בערב הגיעה המונית לקחת אותה לשדה התעופה.

נפרדתי ממנה לשלום מאוד יפה, ואנו עדיין בקשר עד היום בפייסבוק…

היא אומרת שהיא מחכה כבר לחופשה הבאה שלה בישראל שתהיה בעוד חמישה חודשים.

אגיד לכם ככה, לכל מי שבספק אם להירשם לקורס או לא…

היו כאלה שאמרו את זה לפניי, וכעת אומר גם אני..

תעשו לעצמכם טובה. אם אתם אוהבים את עצמכם, אם אכפת לכם מעצמכם ולאינטראקציה שלכם עם נשים… פשוט….. לכו…… לעשות…. את הקורס!!!!!!

אין לי איך להסביר לכם יותר מדיי. אינני נמצא מולכם כדי להעביר לכם את התחושות שאני חש. את השיפור שעברתי ושגם אתם תוכלו לעבור..

אלו רק מילים כאן בדפים אלה. לכו תעשו את הקורס..

יש את ההחזר כספי וכל השטויות האלה שהמרכז מציע, אז אין לכם מה להתלבט יותר מדיי. אלו פשוט דרכים יותר קלות של המרכז לעזור לכם להגיע לקורס. אתם בכל מקרה לא תבקשו שום החזר כספי.

אני מאמין שתאמרו את המשפט כמו שאני אמרתי: גם אם הוא היה עולה יותר הקורס הזה… הייתי משלם יותר…

וההחלטה היותר טובה ששמחתי שביצעתי היא שנכנסתי לקורס מוקדם. כלומר ברגע ההוא בעבר… ולא דחיתי את זה. היום אני יכול להעיד על עצמי ש.. הולך לי, טוב לי, קל לי. ואני בוחר את הנשים שלי.

לכו על זה…

שמחתי לכתוב כאן, ולשתף. אני מאחל לכולכם הצלחות.

תאהבו את הפחד! תפעלו עדיין כשהוא שם!

נ.ב.

תדמיינו את עצמכם בראש מצליחים עם נשים. תקראו על זה ותבצעו. תאמרו לעצמכם משפטים חיוביים…

יש המון שיטות. זה עוזר מאוד.

זה הסיפור הראשון ואולי האחרון (נקווה שלא) שלי ממני אליכם באהבה רבה!!!

שמחתי לכתוב.

שלכם….

המג'ישן.

רוצה להצביע לסיפור זה על מנת שיזכה בתחרות? לחץ על כפתור ה-LIKE:
נהנית מהפוסט? שתף עם חבריך או השאר תגובה.
כדי לא לפספס את הפוסט הבא, הירשם לקבלת עדכונים במייל:
הכנס מייל לקבלת עדכונים:

1 Comment

  1. johnnywadd

    שמע אחי… כול הכבוד,וואלה הבאתה לי תמוטיבציה להירשם לקורס הזה אני מתלבט כבר שנה שלמה עם לעשות או לא אבל אני הולך על זה.. מקווה שיהיה בסדר.

    Reply

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר.