סיפור ההצלחה שלי – דניאל

רוצה להצביע לסיפור זה על מנת שיזכה בתחרות? לחץ על כפתור ה-LIKE:

שלום,

אני בן דניאל, 31, עובד בהייטק. אני שמח לספר על סיפור ההצלחה שלי, אני רואה את ההצלחה שלי בשלבי השתפרות כל הזמן.

נרשמתי לשלב א' לפני כשנה, יותר בגלל שראיתי סרטונים באתר לגבי אנשים שמספרים על השינוי שעבר עליהם.

האמנתי שזה אמיתי, רק שלא כל כך הייתי בטוח שזה יכול לעבוד באותה צורה אצלי. בכל מקרה מאפ"י הוגנים בכך שמאפשרים להתנסות ולהתחרט לאחר הקורס, כך שהסכמתי לנסות ונרשמתי. זו אחת ההחלטות היותר חשובות שעשיתי עד עכשיו.

הייתי בדיוק בקשר עם בחורה משהו כמו 7-8 דייטים, ובכל זאת נרשמתי לקורס כדי לשפר את המיומנויות שלי. הבעיה העיקרית שלי זה בשלב הפתיחה לגשת לבחורה והמשך השיחה עצמה. שאר השלבים פחות בעייתיים בשבילי, בעיקר בגלל שהתנסיתי בעבר בדייטים באינטרנט ובעצם פסחתי על השלבים הראשונים והגעתי ישר לטלפון. תמיד ידעתי בפנים מה לעשות אבל לא ממש יישמתי את זה בשטח. אני חושב שכולנו מכירים את ההרגשה שמתלבטים אם לגשת לבחורה ובסוף לא עושים כלום. זו בעצם הייתה הבעיה שלי, וזה משהו שלא הייתי בטוח שאצליח לשפר בקורס. זה יותר משהו שתרגול בשטח עוזר. הרצאה בכיתה, עד כמה שתהייה טובה לא ממש תפרוץ את הפחד הזה בקלות.

הקורס עצמו כיף, התרגול שיוצאים ביחד ממש כיף, גם פורצים את הפחדים וגם מתרגלים, אני ממש מרוצה :). לי היה ממש קשה בהתחלה אבל אם יש אנשים שמדרבנים אותך לעשות משהו, בסופו של דבר אתה תעשה אותו, בייחוד אם המטרה חשובה לך. למי שחשוב לדעת, השיפור עצמו תלוי בעיקר בך ובכמה תרגולים עצמיים/עם חברים תעשה אחרי הקורס, כך שאני מאמין שכולם משתפרים. אבל מי שמתרגל יותר, זה יבוא לו ביתר טבעיות והוא יעשה פחות טעויות במצבים שיחזרו על עצמם. ומשהו מאוד חשוב, יש מקרים שאתה רואה שבחורה רוצה אותך ואתה יודע את זה בוודאות (סימנים שהיא עושה, מחייכת, מתעניינת בך, נוגעת) ובכל זאת הגבר לא לוקח טלפון או משהו דומה, מקרים כאלו לפחות אצלי תמיד יסתיימו בצורה חיובית (טלפון) כי אני כבר לא ממש חושש… :).

שני הדברים העיקריים שאני לוקח מהקורס עצמו הם, שתרגול, תרגול ותרגול עובד, ודבר שני, שמראה חיצוני לא ממש חשוב לבחורה. אפילו אם היא אומרת את זה אני כבר לא ממש מאמין… יותר חשוב לה ביטחון עצמי וסמכותיות ודברים מהסוג הזה.

ועכשיו לסיפור הצלחה שאני הייתי רוצה לספר.

זה היה בפורים לא הרבה זמן אחרי הקורס שעשיתי. לפעמים אני מתחפש בפורים, לפעמים לא. הפעם מאוד רציתי להתחפש למשהו מאוד מקורי. חיפשתי תחפושות בקניונים ובחנויות כמו כפר השעשועים/ toys R us, אבל הכול שם זה בעיקר לילדים… הלכתי למרכז ת"א שם אפשר למצוא דברים יותר מעניינים…

אני מאוד אוהב סרטים מצוירים של דיסני, זה מדבר אלי, אז החלטתי להתחפש לטינקרבל, שזה משהו לא סטנדרטי, לא בשבילי ובטח לא בשביל הרבה אנשים אחרים. מצאתי תחפושת במרכז ת"א. לקנות אותה זה היה קל, קניתי כנפיים ורודות, שמלה ירוקה קצרה בהירה, טייטס ירוק לרגליים, וזוג חותלות ורודות לרגליים (זו פרווה כזו לרגליים, לפני זה לא הכרתי ממש את המילה…). אה, ושרשרת עלים כזו לצוואר. יצא ממש מדליק, המוכרת ממש התלהבה היא סיפרה לי שהרבה בנות התחפשו לטינקרבל אבל אני הגבר הראשון שהיא מוכרת לו את התחפושת הזו. שמתי הכול בשקית והלכתי הביתה, זה היה יום רביעי בערב.

בחמישי ביקשו אצלנו בעבודה לבוא מחופשים. לפני זה דיברתי עם ידידה מחו"ל. סיפרתי לה על התחפושת. היא הזהירה אותי לא ללבוש את זה בשום פנים ואופן. היא הייתה בטוחה שיחשבו שאני הומו כי זו תחפושת נשית. חשבתי על זה בלילה שישנתי. ביום חמישי קמתי ולבשתי את התחפושת, את הטייטס והשמלה. בקושי נכנסתי לזה כי זה מיועד לבחורה. מזל שאני רזה… נראה ממש מדליק הוספתי כנפיים, פתחתי את הדלת ולא יכולתי לצאת החוצה, ממש חששתי, אמרתי לעצמי שכולם יצחקו עלי שאלך ברחוב עם זה, זה משהו לא סטנדרטי. גם חשבתי על מה שהבחורה אמרה לי יום לפני. חזרתי לתוך הבית, חשבתי איזה טעות עשיתי שקניתי את התחפושת הזו, הייתי צריך לבחור משהו יותר נורמאלי, ועכשיו אין לי גם תחפושת לעבודה… הייתי די מאוכזב מעצמי.ואז, חשבתי קצת, העליתי מחשבות חיוביות לראש – בפורים מותר הכול, המטרה זה להתחפש שאנשים לא יזהו אותך, התחפושת שלי מצחיקה. יצאתי עם הרגשה חיובית ועם התחפושת בסופו של דבר. נכנסתי לאוטו, שמתי את הכנפיים במושב ליד (קשה לנהוג עם כנפיים) ונסעתי לעבודה.

מייד שמתי לב בהבדל, כ ו ל ם מסתכלים עלי, אבל כולם, אפילו שאני באוטו ולא ממש רואים הכול. כשעצרתי ברמזור, כולם הופתעו ולרוב חייכו אלי, זה נתן לי הרגשה טובה. עשיתי שלום לאנשים עם היד כשהלכתי ותמיד הם החזירו לי שלום.

יצאתי מהאוטו והלכתי לעבודה. בדרך עברתי על פני אנשים. אף אחד לא נשאר אדיש, כולם חייכו. חלק אמרו לי "אחלה תחפושת, מקורית", או "וואו, יש לך אומץ" ודברים כאלו. כבר עכשיו נעלם לי הפחד לגמרי. אני כבר לא חששתי משום דבר.

בדרך לעבודה ראיתי 6 גברים שהתחפשו לתינוקות. הם היו לבושים בחיתול בלבד ושרשרת מוצץ על הצוואר, כמעט ערומים. מישהו שלפני שנייה עצר אותי ואמר לי שיש לי ממש אומץ, שינה את דעתו ואמר שלהם יש יותר אומץ ממני. חח זה היה מצחיק.

מיד הבנתי בעצמי שלי יש יותר אומץ. הם אומנם התלבשו יותר חושפני אבל הם היו בקבוצה.כשאתה בקבוצה של 6 אנשים, אתה משדר הרבה כוח, ואם 6 אנשים עושים אותו דבר הם משדרים שזו הנורמה להתחפש ושהם נורמאלים. כשאני מתחפש לבד, אני שואב כוח רק מעצמי וזה יותר קשה לכן הייתי יותר מרוצה.

הגעתי לעבודה, לקחתי נשימה עמוקה ונכנסתי. קודם כל אני אוסיף כמה מילים. למי שלא יודע, עובדים בהיי טק לרוב הם, יותר מרובעים, נורמטיביים ולא אוהבים שינויים. כשאמרו בעבודה להתחפש בפורים, אף אחד לא התכוון לכך ממש ברצינות. הרוב לא באו מחופשים בכלל, ומי שכן, הוא לרוב שם איזה כובע או משהו דומה (למרות שהיו 2 בנות שכן השקיעו). אני קיבלתי המון תגובות. חלק היו ממש בשוק, היה להם מבט/פרצוף ממש תמוה, וחלק צחקו. חלק ממש נקרעו, המון אמרו שזו אחלה תחפושת וכולם דיברו על התחפושת שלי כל היום… אני שידרתי הרבה בטחון, אני חושב ששידרתי שלהתחפש בפורים זה אחלה וזה הנורמה. כתוצאה מזה, שמתי לב ששני גברים שהלכתי איתם לאכול, קנו תחפושת בדרך והתחפשו (אחד קנה פאה של ליצן), ואני לא חושב שהם היו מתחפשים אם הם לא היו רואים אותי.

הגיע הערב. אחרי שהיה כיף בעבודה צריך להמשיך עם זה… הלכתי לאיזו מסיבה בת"א עם התחפושת כמובן. בדרך אנשים עצרו אותי, חלקם היו מחופשים. לי לא הייתה בעיה לעצור בחורות. זה היה מאוד פשוט. אפילו הייתי עושה שלום לבחורות שבצד השני של הכביש והן היו תמיד מסמנות לי שלום בחזרה. חלק מהבחורות גם עצרו אותי מיוזמתן, חלק רצו להצטלם איתי, חח היה ממש מצחיק. בקיצור הרגשתי מלך, וככל שעובר הזמן הביטחון שלי עלה, ופחות בגלל התחפושת אלא יותר בגללי ואיך שאני התנהגתי.

במסיבה הכול זרם והאמת בגלל שרוב האנשים התחפשו שם, הייתי פחות בולט, אבל עדיין היה אחלה. מאוד קל היה להתחיל ככה פוקוס ממש צועק. משפט פתיחה פשוט יכול להיות "למה את חושבת התחפשתי?" ואז, אפשר גם לתת מסגרת הערכה, "למה לא התחפשת, אני חושב שכולם צריכים להתחפש בפורים" או להגיד דברים חיובים/שליליים על התחפושת שלה אם יש לה. מפה זה תמיד זורם. גם מגע היה יותר מהיר. בדרך כלל בחורות רצו לגעת בי, ואז גם הייתי מחזיר מגע. היו בחורות שתוך דקות ספורות הייתי מנשק אותן וממזמז אותן ואחרי זה לוקח טלפון, זה לא היה ממש קשה.

הייתה בחורה אחת שאני זוכר שאהבה את המשחק. לא חשבתי שזה יהיה ככה. קודם היא עצרה אותי עם היד (זה היה בדאנס באר) אמרתי לה משהו, אני כבר לא זוכר מה, ולקחתי אותה לרקוד. באמצע היא התחילה לרקוד עם מישהו אחר ואחרי זה התיישבה לדבר איתו. אני זוכר שנתתי לה מסגרת שלילית, האמת כמה מסגרות כמו "אני לא חושב שאת צריכה לעבור מגבר לגבר, מה אני אחשוב עליך" או "זה נראה לך בסדר מה שעשית?". אני לא זוכר מה בדיוק אמרתי אבל המשכתי לדבר איתה תוך כדי שהיא מדברת עם הגבר השני. אני בטוח שהיא ניסתה לבדוק איך אני אגיב כי היא חיפשה את התגובה שלי.

תוך כדי השיחה היא נתנה לי סיגריה וביקשה שאדליק לה אותה. לקחתי לה את הסיגריה הלכתי לבר ליד והתחלתי לדבר עם 3 בחורות. זה עבד מהר. היא תוך דקה עזבה את הגבר ההוא ובאה לדבר איתי בגלל שהיא ראתה שדיברתי עם בחורות אחרות. זה היה מדהים. למדתי מזה הרבה, לקחתי ממנה בסופו של דבר את הטלפון ודרך אגב, אחרי זה גיליתי, כמו שחשבתי, שהיא בכלל לא התעניינה בגבר השני. הוא בכלל לא ביקש ממנה טלפון…

לסיכום, יש כמה דברים חשובים שרציתי להבהיר:

* למי שמתלבט, שיעשה את הקורס זה שווה.
* אני יכול להעיד על עצמי שהביטחון העצמי שלי השתפר בצורה משמעותית, אבל יש לי עדיין נקודות שאני צריך לשפר, בייחוד בפתיחה ושיחה ראשונית, אבל אני כבר רואה שאני בדרך הנכונה.
* תרגולים זה הדבר הכי חשוב שיכול לקדם אתכם קדימה. זה פשוט עובד, אין מה לעשות…
* תתחפשו בפורים, זה מה זה כיף 🙂
* הכרתי לא מעט חברים דרך הקורס, לזה לא ציפיתי האמת, חח

דניאל.

רוצה להצביע לסיפור זה על מנת שיזכה בתחרות? לחץ על כפתור ה-LIKE:
נהנית מהפוסט? שתף עם חבריך או השאר תגובה.
כדי לא לפספס את הפוסט הבא, הירשם לקבלת עדכונים במייל:
הכנס מייל לקבלת עדכונים:

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר.