סיפור ההצלחה שלי – Alex

רוצה להצביע לסיפור זה על מנת שיזכה בתחרות? לחץ על כפתור ה-LIKE:

את קורס שלב א' עשיתי ב18.8.10. סגירת המספר הראשונה שלי באה חודש אחרי.

זאת הייתה יציאת יום שישי רגילה. נפגשתי עם שני החברים הקבועים, Womanizer המפורסם וkoga. ישבנו קצת, צחקנו. היה נחמד, אבל רגיל, לא מה שמדמיינים כשחושבים מה עושים שלושה חניכים במרכז לאומנות הפיתוי.koga הציע שניסע למסיבת יום הולדת של אחד החברים שלו.

הגענו למסיבה בים, הרבה אנשים שאני מכיר, הרבה אנשים שאני לא אוהב, וכבר התכוננתי לעוד לילה משעמם. הסתכלתי מסביבי, ופתאום ראיתי בחורה מוכרת.

ארבעה חודשים לפני הקורס, שישה חודשים אחרי הספר, Womanizer הזמין אותי להקרנה של סרט סטודנטים שהוא עשה. לפני ההקרנה הוא הראה לי בפייסבוק את הבחורות שהיו איתו בהפקה, ואחת מהן מצאה חן בעיניי. כמו כל AFC טוב, ישר תכננתי את מבצע הפיתוי, איך אכיר אותה בהקרנה, היא תיפול לזרועותיי וביחד נקנה בית 4 וחצי חדרים לשלושת הילדים שלנו. בעוד הייתי עסוק בחלומות אלו, ראיתי אותה. סוף סוף בחורה בטעם שלי! וכמו כל AFC טוב, הקוף חפר לי כל כך במוח שכל מה שיכולתי לעשות כשWomanizer רצה להפגיש בינינו זה פשוט לחרחר משהו ולברוח משם.

אז אותה בחורה עמדה לה במסיבה, מדברת עם מישהי. סוף סוף, הזדמנות טובה להרוג שתי ציפורים במכה אחת, גם לכבוש אותה מחדש (או לפחות לדבר איתה קצת) וגם להוכיח לעצמי שכן עשיתי התקדמות מאז אותו קורס. ארבעה וחצי חדרים ושלושה ילדים חזרו לתמונה.

למזלי, Womanizer האצילי בא לעזרתי שוב, וניגשתי איתו לדבר איתן, ללא חירחורים (זה צריך להופיע בסילבוס: "איך לא לחרחר ליד בחורות"). להפתעתי, השיחה זרמה בצורה די מוצלחת, כשהדינמיקה משתנה משיחה של ארבעתנו, לשיחה שלי איתה ועם החברה, לשיחה שלי איתה!
הרבה חיוכים, עקיצות, גם מגע עדין. הפתעתי גם את עצמי, והכי חשוב, היה כיף.

אז דיברתי איתה, על צבא, על בית ספר, על המסיבה. חמש דקות, עשר דקות, חצי שעה. מה עושים עכשיו? לקחת מספר כמובן. העדפתי באותו שלב להתעלם מהמחשבה הזאת, זה לא היה קשה, הרי היה ברור שהיא לא רוצה אותי, היא סתם דיברה איתי עכשיו ארבעים וחמש דקות. באותו רגע הגיע koga, ומזל שכך, אחרת לא היה לי סיפור לכתוב היום. הוא אמר רק שתי מילים: “קח מספר". ידעתי שזה עכשיו או לעולם לא. בודדתי אותה לצד, הוצאתי את הטלפון, היא חייכה, אני הבאתי איזה תרוץ קלוש, ו…. היא רשמה!

אני הייתי קצת בשוק, ואולי היא ראתה את זה, אבל זה לא שינה. נפרדנו בחיבוק, היא אמרה לי מתי להתקשר, ואז הלכה.

עד עכשיו זה נשמע כמו סיפור מושלם, אבל החיים ממשיכים, כנראה הסוד של אגדות זה לדעת איפה לעצור את הסיפור. אל הבחורה התקשרתי פעמיים. פעם ראשונה, חברה שלה ענתה, אמרה שהיא תמסור לה שהתקשרתי. פעם שנייה כבר לא הייתה תשובה.

זאת הייתה הסגירה הראשונה שלי, חודש אחרי הקורס. אחריה באו עוד כמה חוויות מעניינות, אבל אני יודע שאני רק בתחילת הדרך, ושעם תרגול והתמדה ההצלחות יגיעו.

שלכם, Alex.

רוצה להצביע לסיפור זה על מנת שיזכה בתחרות? לחץ על כפתור ה-LIKE:
נהנית מהפוסט? שתף עם חבריך או השאר תגובה.
כדי לא לפספס את הפוסט הבא, הירשם לקבלת עדכונים במייל:
הכנס מייל לקבלת עדכונים:

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר.