סיפור על שיר – פרק שביעי ואחרון: "מישהו לרוץ איתו"

26 Comments

  1. sexapil

    מדהים, נהניתי מאוד 🙂
    הקטע שהכי התחברתי אליו היה הקטע שהבנת שאין ביניכם חיבור אינטימי, ניסחת את ההרגשה של הריקנות בצורה מדוייקת ביותר.
    הפנטזיה שלא באמת קיימת במציאות.
    אני זוכר שזה קרה לי שהייתה לי את החברה הראשונה שלי, תחושה של אכזבה.
    אבל מצד שני, תחושה של חופש והקלה.

    עד המאמר הבא מה שנקרא 🙂

    Reply
    1. דודי (Post author)

      תודה רבה על ההזדהות אחי, כיף לקרוא את התגובות שלך. מאחל לעצמי שתקרא כל מאמר שלי, כיף לכתוב לאנשים חושבים. בהצלחה 🙂

      Reply
      1. sexapil

        מאמרים שלך תמיד כיף לקרוא אחי 🙂
        דרך אגב, בגרתי את חלק ב' אתמול. אתה לא מבין איזה כאפות רומן ויגאל האכילו אותי. אחרי שנה וחצי בתחום, לא חשבתי שזה יערער אותי. מסתבר שטעיתי.

        Reply
        1. דודי (Post author)

          שמח לשמוע, זה סה"כ אומר שאתה מתקדם. מכאן אפשר רק לצמוח. בהצלחה! 🙂

          Reply
  2. Novice

    סוף יפה שהעלה בי הרבה מחשבות לגבי קטע שקורה לי עם בחורה.
    ועכשיו אני תוהה, האם אני רוצה אותה או את ההרגשה של הרגע הרומנטי ההוא שהיה לנו.

    בהצלחה לכולם ותודה לך דודי 🙂

    Reply
    1. דודי (Post author)

      בכיף בכיף, תהיות ושאלות זה דבר מצויין כי זה מוביל אותנו לתשובות ולצמיחה מתוכן. תודה על התגובה, בהצלחה בהמשך 🙂

      Reply
  3. eldar

    אני חייב לציין שציפיתי לסוף שונה, אבל עכשיו אני מבין שאם זה היה עוד סיפור הצלחה אז לא היית כותב את זה בבלוג.
    הסיפור בהחלט מלמד פה לקח חשוב, שהרבה יודעים אבל מעט מאד מבינים עד שהם עוברים את זה בעצמם.

    תודה רבה.

    Reply
    1. דודי (Post author)

      אני שמח שאתה מצליח להסתכל על הסיפור בצורה כל כך בוגרת ולהבין את חשיבות הלקח שלו. תודה על התגובה ובהצלחה 🙂

      Reply
  4. חדש

    סיפור באמת יפה.
    הסיפור הזה אראה לי הרבה דברים שהיו מסביבי, אבל תמיד בפינה, בזוית של העין, באותו המקום שאנחנו לא מצליחים להסתכל עלי, ובכל זאת הוא נמצא שם.
    בעיקבות הסיפור הזה. אני אומר לעצמי, "רגע הוא צודק. אני מאוהב בה למרות שאני לא יודע עליה הרבה, ואין לי איתה חיבור אינטימי".
    אני חייב לציין שאני עדיין חושב על הבחורה, למרות מה שהבנתי כאן היום.

    תודה רבה, דודי =]

    Reply
    1. דודי (Post author)

      בשמחה רבה. מחמיא לי שבעקבות הסיפור שלי קיבלת איזשהי פרספקטיבה על מקרה אישי שלך. בהצלחה 🙂

      Reply
  5. roman

    Dudi toda ahi kibalti meser kibalti od tshuva le mashe she kara li paam im mishei… amon toda

    Reply
    1. דודי (Post author)

      המון בכיף, בהצלחה בהמשך 🙂

      Reply
  6. פליקס

    פשוט אין מילים!

    Reply
  7. עידו

    אני חייב להודות לך האמת, חשבתי שיהיה סוף אחר, ועכשיו אני חושב על קטע שיש לי עם ידידה, שזה בידיוקק אותו הדבר כמעט, רציתי אותה במשך שנה, ולבסוף שהיה לי אומץ להגיד את זה, היה בנינו משהו, אבל לא פעלתי נכון, ובסוף היא זרקה אותי, ונישארנו ידידים כמובן, אבל אחרי שזה ניגמר, רציתי אותה כלכך, וכל פעם שאנחנו ניפגשים, יש בנינו איזה קטע שאני רואה שהיא רוצה אותי, אבל אחרי שקראתי את הסיפור שלך, והסוף הזה, אני מבין שכל הרדיפה הייתה סתם…
    ובאמת, תודה לך

    Reply
    1. דודי (Post author)

      אם קיבלת איזשהי הארה לחיים שלך דרך הסיפור שלי, מבחינתי עשיתי את שלי. תודה על התגובה 🙂

      Reply
  8. גיל

    תודה

    קיבלתי ידע חדש והסיפור הזה עזר לי להבין דברים שלא כל כך הבנתי אותם עד עכשיו…

    קראו לי דברים נורא דומים…

    הרבה זמן לא קראתי סיפור מעניין שכזה…

    תודה…

    Reply
    1. דודי (Post author)

      אני מאוד שמח לשמוע שזה מה שקיבלת מהסיפור שלי. המון הצלחה בהמשך.

      Reply
  9. סולק

    אני מבין מה שכתבת בסוף על זה שגילית שאין חיבור ועל איך שאתה מגיש לנו את זה על מגש כסף..
    אבל איך אני יכול לקבל את מה שאתה אומר פה ולוותר על אהבת חיי? איך אני מגלה שאין פה חיבור אינטימי?

    Reply
    1. דודי (Post author)

      לא אמרתי שאתה צריך לוותר על שום דבר. אני אומר שכדאי שתיתן לעצמך לחיות מבעד לפנטזיה, גם אם זה רק לרגע. תנסה לצאת לרגע מהמערבולת רגשות הזאת. צא עם אותה הבחורה שעליה אתה מדבר. תתקרב לאינטימיות איתה. אחר כך תוכל לבחון אם זה באמת עובד או לא. סמוך עליי, ברגע שאתה תגיע מספיק רחוק אתה תדע את התשובה לשאלה- האם יש ביניכם חיבור אינטימי או לא.

      Reply
  10. יותם

    מאמר יפה מאוד דודי, מאוד נהניתי לקרוא.
    הזכרת לי בחורה שהייתי מאוהב בה במשך שנתיים בתיכון, שכבה מתחתיי. כל הפסקה הייתי יוצא החוצה ומקווה שהיא תסתכל אליי, שתדבר איתי. כל שיחה איתה הייתי עם פרפרים בבטן, לא ידעתי כ"כ איך לאכול את זה ומה לעשות. באותה תקופה כל מה שידעתי זה לקוות לטוב. לא ידעתי לגשת, חוק ה 3 שניות, יצירת משיכה-נוחות-צעד קדימה. אז היססתי. היססתי במשך שנתיים שהיו סבל ארוך מאוד בשבילי ודי מיותר כשאני חושב על זה אחורה. כמו שלמדנו בקורס: התאהבות=סבל ממושך.
    בסוף הגעתי לצבא, שכחתי ממנה עם הזמן, סיימתי את הצבא, עברתי את הקורס במאפ"י, הכרתי מאות ואלפי בנות אחרות והבנתי כמה זמן בזבתי על בחורה אחת. וזה באמת נכון – אתה מקבל שילוב של תחושה של פספוס של הזמן היקר שלך וחוויות שלא חווית בגלל כל זה, אבל עם זאת יש בזה הרבה הקלה והסתכלות קדימה.
    מאוד אהבתי את המאמר ואשמח להמשיך לקרוא עוד מאמרים שלך.

    Reply
    1. דודי (Post author)

      יותם, תודה רבה על התגובה היפה, המושקעת והאינטליגנטית. אני שמח שמצאת הזדהות בסיפור שלי ושהפקת ממנו משהו לחיים שלך. מכאן ניתן רק להמריא הלאה. בהצלחה! 🙂

      Reply
  11. יוסי

    דודי- הסיפור שלך מביא אותי לעולמי שלי במובן אחר ,
    לי היתה חברה מס' שנים והסתדרנו יופי והאינטימיות היתה 10..
    שנינו בפרק ב' והילדים באמצע לפעמים מקשים..הקשר ניגמר..
    אני מאוד רוצה להיות איתה בחזרה ומבחינתה העניין חסום אין לה עיניין .
    ונחזור להתחלה – מה שלמדתי שגם אצלך יש בדיוק את אותה הבעיה שיש לי!!
    כשאני לצידה זה כאילו שכל מה שלמדנו לא נחשב ופתאום אני חושב כמו שהיה לפני הקורס..
    למה זה קורה? ובעצם עם כל הנסיון שרחשת עם השנים מדוע בעצם כל העסק לא התחיל לרוץ כשהיא חזרה לארץ?
    אני ציפיתי לסוף שונה וורוד יותר.. אבל כן, אלו החיים.. צריך להמשיך הלאה..
    שנה טובה !!

    Reply
  12. ירדן

    תודה רבה דודי ,
    הסיפור שלך , מעבר לכך שהוא מאוד מאוד מהנה לקריאה ולעובדה שלדעתי אתה כותב ממש טוב
    הקפיץ לי לראש כל כך הרבה מחשבות ישנות ומעניינות
    הוא פשוט כל כך מזכיר לי כמה וכמה מקרים דומים שהרגשתי בדיוק אותם הרגשות כמו בסיפור שלך

    ועכשיו כשאני חושב ונזכר בעבר, המיקוד בתחושות ובמסקנות שלך עזר לי לסגור איזה מעגל שהייתי צריך ממזמן לסגור בעצמי

    Reply
    1. דודי

      היי ירדן,
      אני שמח שזה מה שקיבלת מהסיפור שלי.
      מאחל לך הרבה הצלחה בהמשך.

      Reply
  13. צהלי

    דודי אחלה סיפור/מאמר רק דבר אחד אתה הצלחתה להגיע למסקנה שאתה לא מחובר אנטימת אחרי שכבר לא ההיתה מאוהב קצת קשה להגיע למסכנה הזות שאתה מאוהב אתה אוכל סרטים פחד איגו למתבונן מהצד זה קל
    אבל שאתה בפנים זה לא קל תזכור שההיתה מאוהב חלמתה אל רגע כזה אני חושב שאם ההיתה מאוהב רגע כזה
    היה נראה אחרת.

    Reply
  14. נדב

    היי ,

    ראשית אני אתחיל שאתה כותב נהדר , ונשמע בחור טוב , אבל המשך התגובה יהיה פחות נעים לקריאה בשבילך .

    כל מה שקראתי כאן היה פחד שהתגבר עלייך ויצר אמונה חדשה ,

    אני מבין את הקטע שהבנת שלא אהבת אותה .זה באמת נכון , המוח לפעמים מגדיל ומעצים דברים שאי אפשר להשיג לרמה של "התאהבות" מזוייפת .
    אבל אתה לא נמשך אליה?? זהו? אין רצון לנשק או לשבור אותה במיטה ? זה בילבול שכל , שאתה מציג אותו בצורה מניפולטיבית ככה שהיא תראה נכונה .

    אתה לא אוהב אותה . אבל ! ..אתה נמשך אליה , אתה רוצה אותה ואם היית מרגיש שבאמת אתה יכול להשיג אותה הייתה משיג .. אבל כי אתה מבין שאתה לא יכול להשיג אתה מבלבל את השכל .

    בכלל .. כל התקשורת לא שידרת שום גבריות .. לא היה פה דודי הכריזמטי והמושך , עבדת על נוחות ולא נגעת במשיכה .. )מה שידידים עושים( .

    אני בשוק שאתה מדריך של מאפי , אתה אומנם מעולה בשימוש במניפולציות מלאכותיות בשביל לגרום לאהדה ומשיכה של אנשים כלפייך , אבל אתה לא משתמש במניפולציית הביטחון האמיתית , המניפולציה של הגבר בעל האישיות החזקה .. שהיא הטובה ביותר כי היא נעשת בטבעיות .

    אני מאוד מעריך את יגאל רומן וטל שקנו ביושר מקום חם של הערכה בלב שלי , אני נורא מקווה שכשאני אעשה את הקורס , יגאל רומן טל ואולי גם אתה תלמדו אותי תהליך של התפתחות אישית ומניפולציות )טבעיות( שמושכות אנשים ונשים בפרט .

    מאוד אשמח אם יענו לי 🙂

    Reply

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר.