האם הכנת את עצמך לתקופת הדאון?

להיום יש לנו עבורכם מאמר מאוד מיוחד שנכתב במיוחד עבור הבוגרים, אך החלטנו לשחרר אותו בבלוג עבור כל הקהילה. לא מעט פעמים אנחנו נתקלים בפורום בשאלות של אנשים שאחרי תקופה של הרבה תרגולים מאומצים, הצלחות, אפטיים תמידי ובכלל תקופה טובה, מגיעים לתקופה של דאון, ששום דבר לא הולך, אין חשק לצאת ונראה שהכל על סף קריסה. מי שנתקל בזה לרוב לא יודע כיצד להתמודד עם המצב הזה, למה זה בכלל קורה ומה עושים הלאה. אם כבר נתקלת בזה, אתה יודע על מה אני מדבר ונורא תאהב את המאמר הבא. אם עדיין לא נתקלת בזה, חשוב מאוד שתקרא את המאמר הבא, מכיוון שזה יקרה לך ואתה צריך להיות מוכן לזה.

במאמר הזה החלטתי לדבר איתכם קצת על רגשות – על התקופות הטובות והרעות שלנו, ועל ההשפעה שלהם על אומנות הפיתוי. זהו חומר שאנחנו נוגעים בו לעומק בשלב ב', אז מי שעבר את שלב ב' זה יהיה סוג של תזכורת וחידוד עבורו, ומי שעדיין לא עבר את שלב ב', הרוויח הרחבה קטנה בנושא חשוב.

כולנו מכירים את זה שלפעמים יש לנו תקופות של מצב רוח טוב והכל קל וזורם, כמו לחתוך חמאה עם סכין חם. בתקופות כאלה אנחנו נהנים, מקבלים המון הצלחות עם נשים ומרגישים מצויין. אלו בדיוק אותן התקופות שבהן אנחנו חווים סוג של אפטיים קבוע שמלווה בהרבה מצב רוח טוב.

יחד עם זה כולנו מדי פעם חווים את התקופות הרעות שלנו – דאון, פסימיות, דיכאון וכך הלאה. באופן אוטומטי בתקופות הללו לא בא לנו לצאת, לתרגל לגשת לבנות, להתעמת עם חומר חדש, אנחנו מרגישים סוג של אכזבה קלה מעצמנו, מהתחום ובכלל שוקלים לוותר על כל העניין. למעשה לא בא לנו לעשות שום דבר עם הרצונות שלנו (אם בכלל יש לנו רצונות).
אצל חלק מהאנשים התקופה הזאת עוברת עוד יותר קשה, הם מתחילים לאכול סרטים ולחשוב בכיוון של "למה זה קורה לי?”, “אני לוזר, לא מצליח לי שום דבר", נכנסים לפאניקה או מנסים לשכנע את עצמם שהם לא אמורים להרגיש ככה.לעומתם יש את אלה שיותר אקטיביים בעניין – מנסים בכוח להעלות את מצב הרוח שלהם ולגשת לבחורות גם כשלא בא להם (ברוב המקרים זה גם לא ממש מצליח).

לכל אחד מאיתנו יש את הדרך להתמודד עם ה"בעיה" של התקופה הרעה, אבל האם שמת לב שרוב הפתרונות מהווים סוג של מלחמה? רוב האנשים נלחמים במצב הרוח וברגשות שלהם, מנסים לשנות את המצב ובאותו הזמן משגעים את עצמם עוד יותר, והבעייה רק מחריפה ומצב הרוח מדרדר.

הכלל כאן הוא פשוט, וזה לא רק בעניין הרגשות אלא בנוגע לכל דבר בחיים: ככל שיותר תנסה להלחם במשהו, כך אותו הדבר יקבל יותר ויותר אנרגיה ועוצמה, בשביל להחזיר מלחמה.

אז יש לנו תקופה רעה, עכשיו בוא ננסה לרדת לעומק העניין ולהבין למה זה קורה ומה אפשר לעשות.
הבעיה של רוב האנשים נובעת מכך שהם לא מבינים את המנגנון הריגשי שלהם.
למה בכלל אנחנו מרגישים רגשות רעים? למה אנחנו צריכים להרגיש את כל החרא הזה?
הסיבה היא פשוטה : איזון ריגשי.

על מנת שנוכל באמת להעריך דבר כלשהו בחיים, עלינו להשוות אותו לדברים אחרים וכך לקבוע את ערכו. כל דבר בחיים בנוי על ניגודים – דבר יכול להיחשב ל"טוב", רק ביחס למשהו אחר שנחשב ל"פחות טוב". אם אין לנו מדד להשוואה, אין לנו אפשרות להעריך שום דבר. אותו הדבר קורה עם רגשות.
כדי להנות מרגש כלשהו, באופן אוטומטי משווים אותו לרגשות אחרים שהרגשנו בעבר (המוח שלנו עובד בעזרת השוואות). כלומר, אי אפשר להרגיש שמחה אם אנחנו לא מרגישים עצב מידי פעם. אי אפשר להרגיש אהבה וחיבור, אם אתה לא מרגיש בדידות מדי פעם.
אתה לא תשים לב בכלל שאתה מרגיש שמחה, אם אתה כל הזמן תרגיש את זה. השמחה היא באמת שמחה רק אם לפניה היה רגש אחר, מומלץ רגש שלילי (שיהיה יותר קל להשוות).

איך זה בא לידי ביטוי כשאנחנו מדברים על אומנות הפיתוי?
גם באומנות הפיתוי יש לנו תקופות של שפל ותקופות של הצלחה מסחררת. תחשוב על זה רגע, האם היית מעריך את ההצלחות שלך אם לא היו לך תקופות ללא הצלחה? האם היית בכלל שם לב להצלחות אם היית כל הזמן מצליח? כמובן שלא, היית מקבל את זה כמובן מאליו ולא מרגיש שום דבר מיוחד. זה בדיוק כמו שאנשים מתחילים להעריך דברים כמו בית, מיטה ומקלחת, רק אחרי שיוצא להם להעביר כמה ימים בשטח (למשל בצבא), בלי לראות מיטה, מקלחת או אוכל נורמלי. אנחנו מפסיקים לקבל דברים כמובן מאליו, רק ברגע שאנחנו מרגישים את המחסור שלהם. אותו הדבר בנוגע להצלחות. אתה מתחיל להעריך אותן, רק כאשר אתה מרגיש את חוסר ההצלחה.

אז מה עושים?
התשובה היא – כלום 🙂 אין לך מה לעשות. אתה לא שולט במנגנוני האיזון הריגשי שלך. עד כמה שזה נשמע כואב או לא נעים, הרגשות האלה הם חלק ממך, הם שולטים בך ולא אתה שולט בהם. אתה לא מזמין אותם או מבקש מהם לבוא, הם באים כשבא להם ולך אין מה לעשות עם זה.
הכלל הכי חשוב שאתה צריך לזכור הוא שזה טבעי לגמרי. ככה תוכננת ע"י האלוהים או הטבע (מה שבא לך להאמין בו).

היזכר כמה פעמים ניסית לשנות או להכריח את עצמך להרגיש אחרת?
כמה פעמים הצלחת?
הסיבה שברוב הפעמים (או כולם) לא הצלחת לשנות באותו הרגע את ההרגשה שלך, זה בגלל שהרגשות שלך אינן בשליטתך. אתה רק יכול לחכות שהן ישתנו. זה בדיוק כמו עייפות. אם אתה עייף, אתה לא יכול להכריח, לשכנע או לגרום לעצמך להיות רענן. אתה צריך לתת לגוף שלך זמן מנוחה על מנת למלא מצבורים וההרגשה תשתנה בעצמה.

אנשים שחושבים שהם יכולים לשנות את הרגשות שלהם בין רגע, הם טיפשים בגלל שאם הם באמת היו אחראים לרגשות שלהם, הם לעולם לא היו מרגישים משהו שהם לא רוצים להרגיש. אבל הם לא שולטים בזה ולכן כשהכעס בא, הוא בא בלי לשאול אף אחד. כשהקנאה באה, היא באה בלי לשאול אף אחד וכך גם כל רגש אחר.
אם יש לך שליטה, למה לא לבחור רק את ההכי טוב, כיפי ומהנה?

תקופות הדאון אלו בדיוק אותן התקופות שהגוף והמוח שלך רוצים קצת מנוחה. הם רוצים להירגע ולהפנים את כל החוויות שצברת והתרגולים שעברת. זה סוג של חופש עבורם. אל תנסה למנוע את המנוחה מהגוף שלך.
זה בדיוק אותן התקופות שאתה חושב הרבה, מפנים דברים וצובר כוח ואנרגיה לעלייה חדשה.

דרך אגב, רוב הסבל מגיע לא מהרגשות הרעים, אלא מזה שאנחנו חושבים שהרגש הספציפי הזה לא צריך להתקיים, או שצריך להיות אחרת. כלומר, הסבל מגיע כשאנחנו מנסים לשלוט על הרגש בגלל שחושבים שדברים אמורים להיות אחרת.

אני משתמש בטריק הבא במצבים כאלו:
כל רגש שעולה לי ואני לא אוהב אותו (לא רוצה בקיומו) אני שואל את עצמי את השאלה הבאה:
“האם אני יצרתי את הרגש? האם ביקשתי ממנו להופיע?”
כמובן התשובה שאני מקבל היא "לא" (מי יבחר להרגיש חרא?), ואז אני באופן אוטומטי מבין שאם אני לא יצרתי את הרגש, לא ביקשתי ממנו לבוא, אז על סמך מה אני רוצה לשנות אותו או להרוג אותו אם אני בכלל לא יודע מאיפה הוא בא :).

היופי שבעניין הוא שברגע שתקבל את הרגש ולא תלחם בו, לא תשפוט אותו לרעה או תנסה להרגו, אלא פשוט תזרום איתו ותחווה אותו, הרגש יחלוף מעצמו מהר מאוד.
ככל שפחות תלחם ברגש בלתי רצוי, אלא תקבל אותו, כך הוא יעבור הרבה יותר מהר ופתאום תראה שמשום מקום קיבלת המון אנרגיות ורצונות להגשים.

לסיכום:
– כשאתה נמצא בתקופות של אפ-טיים, נצל את הזמן הזה לתרגול. תתאמן כמה שיותר, כל עוד בא לך ויש לך מצב רוח.
– אל תדחה דברים שאתה רוצה לעשות למחר. עשה אותם עכשיו. אם יש לך את מצב הרוח אליהם, תתחיל להשתמש בו.
– כשמגיע הדאון, קבל אותו באהבה, כי רק בזכותו יש לך אפ-טיים. אל תנסה לשנות אותו או לריב איתו ולהכריח את עצמך להכנס לאפטיים. תן לו להיות, תחווה אותו, תהנה ממנו, תעשה את אותם הדברים שהוא מתאים להם (הרהורים, שיחות כבדות, חשבון נפש, בכי ורחמים עצמיים :))
– כשאתה בתקופת שפל, תנוח. זו בדיוק אותה התקופה שבה צריך לנוח מהאפ-טיים ומהאימונים האקטיביים שאתה עושה. אל תדאג, הוא יעבור במהרה ופתאום בוקר אחד תגלה שאתה מלא אנרגיה, מרץ ורצון לעשות הרבה דברים חדשים.

עוד נקודה למחשבה בשבילך – האם שמת לב שהרבה יותר קל להצליח עם בחורה כשאתה נמצא בדאון קטן מאשר באפ – טיים?

ותזכורת אחרונה: ירידה, זה תמיד סימן שעוד מעט תבוא העלייה!

נהנית מהפוסט? שתף עם חבריך או השאר תגובה.
כדי לא לפספס את הפוסט הבא, הירשם לקבלת עדכונים במייל:
הכנס מייל לקבלת עדכונים:

11 Comments

  1. איתי .. בפורום => atai

    אני בשיאה של התקופה הזו
    דאון דאון דאון Down down down down

    אגב תקשיבו לשיר הזה http://www.youtube.com/watch?v=tthy2qKIQqI

    מאמר טוב ועוד ממך מקים המרכז.

    כבוד גדול , זכינו.

    במיוחד אני שקראתי ראשון 😉

    הצלחה לכולם ושרק נעלה ונגיע לל – High

    Reply
  2. KIRIN

    🙂

    Reply
  3. סינ

    מאמר חשוב. לפני חודש היתה לי תקופה מטורפת, הרגשתי שאני יכול להשיג כל אחת. גם כשהייתי רואה מישהי עם חבר
    ידעתי שאני יכול להכנס באמצע ולגרום לה לרצות אותי. אפילו לקחתי הביתה מישהי שהכרתי באוטובוס ב-2 בלילה 🙂
    ואז הגיעה תקופת שפל שרק עכשיו אני מתחיל להתאושש ממנה. לא היו לי אנרגיות בכלל, ואפילו בראש לא הצלחתי לדמיין
    את עצמי מפלרטט כמו שצריך. אלה באמת רגעים שבהם אתה חושב שכל מה שלמדת ירד לטמיון.. לא קל.
    לדעתי ברגעים כאלה חשוב להזכר בהצלחות, להבין שהמשחק העצמי כן עובד (הרי יש כבר יש לי מספיק הוכחות)
    ולנצל את הזמן ללמוד דברים חדשים. משהו מעניין שגיליתי הוא שככל שאתה מתקרב יותר למטרה שלך (הפנימית, לא הבחורה)
    נוצר תסכול גדול יותר בכל פעם שהדברים לא עובדים חלק. הפתרון הוא להפנים שכמו בכל אמנות, הצעדים הראשונים אמנם קשים
    מבחינת שבירת המחסומים, אבל אחרי שהמחסום נשבר צריך ללטש, וזו עבודה לא פחות קשה.
    פתרון מסוים שחשבתי עליו כדי להמנע מדאון רציני הוא לדאוג שגם כשאני בתקופת אפ לדאוג לעשות דברים כדי לקבל סירובים
    ותגובות לא טובות מבחורות. 1 – ההשפעה של הסירוב תהיה מינימלית (אם בכלל) כי אני יודע שאני בחרתי בזה.
    2 – אני דואג לאזן את החיובי עם שלילי ובעצם דואג לאיזון רגשי מתוך בחירה.
    מעניין אותי לשמוע מה דעתך על העניין..

    Reply
    1. איתי - בפורום atai

      נשמע מעניין

      Reply
  4. פליקס

    וואו רומן! אם זכרוני לא מטעה אותי, זה בהחלט המאמר הכי טוב שקראתי בחיים שלי והוא מתקשר לי בידיוק למשהו שקרה לי בשלושת הימים הקרובים-יומיים של הרגשה הכי טובה בעולם, הרגשה שאני על גג העולם ולקראת סוף היום, קרה משהו ולקחתי אותו קשה מידי ונכנסתי לסוג של דיכאון אז הלכתי מהר לישון ועכשיו אני מרגיש מצויין! זה מאמר כל כך טוב לחיים בכלל ולא רק לאומנות הפיתוי!

    רציתי לשאול אותך שאלה קטנה, בקשר למשפט האחרון במאמר לגבי העלייה, זה תמיד ככה? תמיד אחרי כל ירידה יש עלייה, בחיים בכלל בלי קשר לאומנות הפיתוי?

    תודה רבה ותמשיך להיות אופטימי! (:

    Reply
    1. דרור

      תשמע אחרי כל ירידה תבוא עלייה כמו שאחרי שאכלת משהו מר אז כמעט כל דבר שתאכל יהיה לך יותר טעים.
      זה פשוט עניין של יחס, אחרי ימים של דאון אולי אפילו תהנה מהדברים הקטנים ששכחת שהם ביכלל טובים ולקחת אותם כמובן מאליו.

      Reply
  5. Mackey

    Jon Kabbat Zinn / Eckhart Tolle (and obviously the Buddhist teachers)
    wrote about this, and it takes a bit more of effort/technique/theory to do what you describe, but thanks for sharing .

    Reply
  6. גידעון

    אני זוכר ששמעתי את זה בתור תלמיד.
    זה אחד הדברים הכי חכמים שיש. וזה נכון גם לגבי האנשים בסביבה שלך. גם אם הסביבה שלך בדאון או אפ
    זה עניין זמני אז אין טעם ל"הוציא אותם מהמצב רוח הזה" רק להציע להם עם הם רוצים לעשות משהו אחר.
    אבל בגדול עם זה גבר תניחו לו לסבול. אם זה אישה תנו לה לדבר על זה – ולא אתם לא צריכים לפתור לה את הבעיה

    🙂

    וחוץ מזה החיים זה דבר זמני

    תודה רומן
    אני ממשיך ללמוד ממך המון

    Reply
  7. YM&M

    גידי איך התגעגתי אליך

    Reply
  8. אלחנן

    מאמר מהפנט!

    אולי אתה לא יודע, אך הגישה שכתבת אודות מצב ה"דאון" היא בעצם תורה סינית עתיקה, בשם ספר הטאו לאו צ'ה – האין הוא חלק מהיש, אל תנסה להלחם באין. כשבא החורף – פשוט עוברים אותו.

    Reply
  9. Novice

    כל הכבוד על המאמר אני אהבתי מאוד ובמיוחד את המשפט הזה:

    "עוד נקודה למחשבה בשבילך – האם שמת לב שהרבה יותר קל להצליח עם בחורה כשאתה נמצא בדאון קטן מאשר באפ – טיים?"

    פתאום נזכרתי שכל הסגירות שלי היו כשיצאתי מדאון ונכנסתי לאפ טיים 🙂

    Reply

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר.