אני מקנא כשבת הזוג שלי מדברת עם מישהו. מה לעשות?

שאלה שקיבלתי:
יש לי בת זוג ואני מקנא כל פעם שהיא מדבר עם מישהו (אפילו בעבודה שלה). אני מבין שההתנהגות שלה היא נורמלית וזה לא משהו שאני יכול לבוא אליה בטענות בגללו, כי היא אפילו לא פלרטטנית.
אני כמובן לא מראה לה שאני מקנא ולא עושה לה הצגות, אבל הבעיה שלי היא עם עצמי. איך להתמודד עם הרגש הזה בפנים? איך להקטין אותו?

תודה מראש,
כפיר


התשובה שלי:
היי כפיר,
רגש הקנאה הוא רגש טבעי ומאוד אנושי. יש מאחוריו הרבה סיבות הגיוניות. כמובן קנאה קיצונית אינה בריאה (כמו כל דבר קיצוני), אך להרגיש קנאה כלפי מישהי שיש לך רגשות כלפיה זה דבר טבעי לחלוטין.

אני לא ממליץ לך לחפש טריקים ומניפולציות כדי לדכא את הרגש הזה. אין צורך "להילחם" ברגשות שנוצרים בך ולנסות "לכבות" אותם באמצעים מלאכותיים. הדרך הטובה ביותר, היא לשנות את היחס שלך לקנאה. לקבל את הרגש הזה, להבין שהוא חלק ממך ושזה בסדר להרגיש אותו.

הוא יוצר בך חוסר נחת מכיוון שאתה נמצא בעמדה שלקנא זה לא טוב וצריך "להילחם" בקנאה. אני מציע לך להתחיל לאהוב את התחושה הזו כמו שאתה אוהב משהו אישי ששייך לך. תתבונן ברגש הזה ברגש שהוא מופיע, תבין שהוא מופיע אוטומטית ולא תמיד בגלל סיבות הגיונית (זה שבת הזוג שלך מדברת עם מישהו, לא אומר שהיא מתכננת לבגוד בך איתו או בכלל מרגישה משהו כלפיו). כשמתבוננים ברגש ומפנים את תשומת הלב אליו (ובו זמנית מתנתקים ממה שקורה מחוצה לנו), הרגש מתחיל להשתחרר ולהתפוגג. ככה הגוף שלנו עובד. כל מי שמתעסק במדיטציה ובעבודה פנימית, מכיר את העיקרון הפשוט הזה.

לסיכום, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל רגש בלתי רצוי, היא להפסיק להילחם בו ולהתחיל לקבל אותו ולהתבונן בו בכל פעם שהוא מופיע. בהרבה פעמים הדרך הזו היא הטובה ביותר שמאפשרת לך "להעלים" רגש בלתי רצוי.

יש לכם עצות נוספות לכפיר? כתבו אותן בתגובות.

נהנית מהפוסט? שתף עם חבריך או השאר תגובה.
כדי לא לפספס את הפוסט הבא, הירשם לקבלת עדכונים במייל:
הכנס מייל לקבלת עדכונים:

3 Comments

  1. שם בדוי

    יש לי שאלה מאוד חשובה,חלמתי שחברה שלי יוצאת עם מישהו אחר. ספרתי לה את החלום ורציתי לדעת אם זה היה נכון לספר לה?

    Reply
  2. עידו

    אני הולך לתת ניתוח עומק למושג "התבוננות ברגש". לדעתי אנשים לא בידיוק יודעים מה הכוונה במושג הזה וחוסר הבנה על החלק הזה יכול מכריע ביישום של הטיפ (אחרי הכל משפט כמו "תאהב את זה שאתה מקנא" יכול לגרום ללא מעט הרמות גבה).
    הרעיון של התבוננות ברגש הוא לקחת רגש ולהסתכל עליו בצורה רציונאלית תוך ניסיון לנתח אותו. לרוב הרגש הוא עניין אוטומטי שצץ אצלנו מה שאומר שלא תמיד יש לו סיבה טובה להתעורר אבל זה בכל זאת קורה. ברגע שהדבר קורה, המעשה החכם ביותר הוא לנסות להסתכל על עצמנו מהצד (בשפה המקצועית זה נקרא רפלקסיה). בשלב הראשון, לנסות לתאר את המאורע, מה גרם לנו לחוות את הרגש (ואני מדבר על השניה הספציפית שאתם רואים שהוא צץ)? מהי התחושה הגופנית המדוייקת שעלתה? האם יש גורמים שהגבירו אותו או החלישו אותו בסיטואציה? עד כמה הוא דומה לתחושות שלכם במקרים נוספים כאלו? ועוד. בשלב השני מנתחים אותו כלומר, האם לאור הנסיבות הגיוני בכלל שהוא יעלה?, אם היינו משנים פרט כזה או אחר בסיטואציה האם הוא עדיין היה עולה?, האם העוצמה הפתחותה או המוגברת שלו נעוצה במשהו ספציפי?. מומלץ מאוד עד חובה לעשות זאת בכתב.
    לפעולה הזו יש שתי יתרונות מרכזיים
    1. אולי התשובות לשאלות הללו נראות טריוויאליות לעין הלא מזויינת אבל כשחוקרים את עצמנו לעומק מבינים לאט לאט כמה העין שלנו פשוט לא קולטת המון מידע שרובו מאוד קריטי לנו והיה יכול לעזור לנו מאוד בהתמודדות עם הסיטואציה.
    2. וזה העיקר, החיבור לרגש ומה שהופך אותו לכל כך לא נוח עבורנו הוא הלופ המחשבתי. אפקט שבעיקרון אומר שאנחנו מריצים את הרגע שבו התעורר הרגש בראש שוב ושוב ושוב וכל הרצה כזו מגבירה את עוצמת התחושה (דוגמא חיובית לאפקט הזה הוא שיר שאנחנו אוהבים שנדבק לנו לראש, כך שבהתחלה אנחנו מזמזמים אותו קצת ולאט לאט מתחילים לשיר אותו בקול יותר רם ולהנהן עם הראש בלי לשים לב). ברגע שאנו עושים רפלקסיה, אנו מתנתקים מהלופ שגורם לנו לחוות שוב ושוב את הרגש והופכים להיות המבקרים שלו ושל עצמנו, בדומה לחבר טוב שבא ואומר לנו "אח שלי, זה הכל בראש שלך". ההתבוננות הזו מהצד מרגיעה מאוד, נותנת לנו תפיסת מציאות יותר ריאלית על הנעשה ומאפשרת לנו להעריך מחדש את הנכונות של קו המחשבה שלנו, וכך גם יכולה לעזור לשנות אותו.

    Reply
  3. רועי

    תודה רבה על התגובה המצויינת עידו!

    Reply

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר.