איך לשפר משפטי פתיחה

אני אתחיל בשני סיפורים קצרים:

הראשון קרה לפני חודש. הלכתי ברחוב רוטשילד בתל אביב, כשפתאום ניגשה אלי אשה מבוגרת, עם בגדים מוזנחים ושאלה אותי איך מגיעים לרכבת צפון. התחלתי להסביר לה תוך כדי שאני אומר לה שכדאי שהיא תיקח אוטובוס כי מדובר בהליכה של ארבעים דקות לפחות. תוך כדי ההסבר אני שם לב שהיא לא ממש מקשיבה לכיוונים ורק מחכה שאני אסיים. היא לא שאלה שאלות ולא חזרה בעצמה על ההכוונות, מה שרובנו עושים כשמישהו מסביר לנו איך להגיע למקום מסויים. היא גם לא שאלה איזה קו היא צריכה לקחת. בדיוק כשסיימתי, היא באופן אוטומטי אמרה שאין לה כסף ושאלה אם אני אוכל להלוות לה כמה שקלים כדי שתוכל לשלם את הכרטיס לאוטובוס. משהו בצורת ההתנהגות שלה גרם לי להרגיש שהיא משקרת. שהיא לא באמת צריכה להגיע לרכבת צפון ושזאת כנראה "שורת הפתיחה" שלה לכל מי שעובר ברחוב.

הסיפור השני קרה לי לפני כשנתיים. הפעם הייתי בצד השני של המתרס. השעה הייתה שלוש לפנות בוקר, נכנסתי לים עם כמה חברים כשהבגדים שלנו על החוף. כשיצאנו גילינו שמישהו הרים לנו את הארנקים והפלאפונים ואיתם גם חלק מהבגדים. זה היה די מבאס, גנבו לי את האייפון! אחרי ספירת מלאי וביטול כרטיסי אשראי דרך פלאפון של מישהו שפגשנו בחוף הבנו שלפחות השאירו לחבר שלי, הנהג, את המפתחות לאוטו, אבל מה… אין לנו אפילו שקל אחד בשביל להוציא את האוטו מהחניון. עליתי לטיילת בתחתונים וחולצה, כי גם את הג'ינס לקחו, ניגשתי לזוג שבדיוק עלה על האופנוע ושאלתי אותם אם הם יכולים לתת לי כמה שקלים כי בדיוק גנבו לי את הארנק ואני לא יכול להוציא את האוטו מהחניון. בלי לחשוב פעמיים, הגבר הוציא את הארנק, שם לי מטבע של 10 ₪ ביד ונסע לשלום.

ועכשיו לנקודה. כאשר אנחנו מנסים להעביר מסר לאדם שאיתו אנחנו מדברים, אלו לא רק המילים שאנחנו מוציאים מהפה, אלא מכלול של מסרים החבויים בטון הדיבור, שפת הגוף, הבעות הפנים, התגובות שלנו לצד השני ועוד. אלו המון מסרים שמועברים מעל ומתחת לפני השטח. הכוונה שלנו עוברת בצורה הטובה ביותר כאשר כל רמות התקשורת שהזכרתי "מכוונות על אותו התדר". מה הכוונה? אם אותה אשה מהסיפור הראשון הייתה באמת צריכה להגיע לרכבת צפון, היא כנראה הייתה מקשיבה להוראות שלי טוב יותר ומראה סימני הקשבה וניסיון לזכור. כשאמרתי לה שזה רחוק, ציפיתי ממנה להביע אכזבה או ייאוש. מכיוון שלא קלטתי את כל התגובות הצפויות האלה, והרגשתי שאלו רק מילים שיוצאות לה מהפה באופן אוטומטי, כאילו היא מדקלמת טקסט מוכן מראש, היה לי קשה לקבל את הסיפור שלה, הרגשתי ש"עובדים עלי" וממש לא התחשק לי לתת לה אפילו שקל אחד.

בסיפור השני, כשעליתי מהחוף, עדיין עצבני על הגניבה וניגשתי לזוג, המסר שהעברתי היה שלם ואמיתי, ולכן האדם הראשון שניגשתי אליו שיתף פעולה. הייתי באמת זקוק לכסף באותו הרגע.

אז איך כל זה קשור לבחורות? כחלק מתהליך האימון בתקשורת עם בחורות ופתיחה של שיחות, אנחנו פונים אליהן עם משפטי פתיחה מוכנים מראש, עם שאלה או בקשה מסויימת. קורה לחניכים רבים שבחורות פשוט מתעלמות מהם והם פשוט לא מבינים למה. לפני שבוע הייתי עם חניך שניגש לכמה בחורות כדי לשאול אותן מה דעתן על נושא מסויים, וכולן התעלמו, אחת אחרי השניה. כשהסתכלתי עליו מהצד זה היה די ברור. הוא רק אמר את המילים של השאלה, אבל לא באמת נתן את הרושם שזה חשוב לו או מעניין אותו ולכן, המסר שהועבר לא היה שלם. זאת הסיבה שהוא לא זכה לתגובה הולמת. קראתי לו ושאלתי אותו אם הוא יודע איפה נמצא רחוב אלנבי. הוא לא היה בטוח. ביקשתי ממנו שישאל את הבחורה הראשונה שהוא רואה ולאחר מכן שיסביר לי איך מגיעים. הוא ניגש אליה וזכה לתשובה מפורטת שכללה הכוונה עם ידיים וחיוך.

הוא היה די מופתע. הסיבה היחידה שזכה פתאום להיענות אחרי רצף של התעלמויות הייתה "הכוונה" שלו מאחורי השאלה והמסר השלם שהעביר: "אני צריך הסבר איך מגיעים לאלנבי". הפעם הוא באמת היה זקוק לזה.

לסיכום, אם אתם מתאמנים על פתיחת שיחות עם בחורות ברחוב, בבר או בכל מקום, ויש לכם משפט פתיחה מוכן מראש או שאתם פותחים עם משפט שהמצאתם במקום, זה יכול לעבוד רק אם המסר והכוונה שלכם מתאימים למילים.

בהצלחה.

נהנית מהפוסט? שתף עם חבריך או השאר תגובה.
כדי לא לפספס את הפוסט הבא, הירשם לקבלת עדכונים במייל:
הכנס מייל לקבלת עדכונים:

6 Comments

  1. דודי

    מאמר מצויין רווי בתובנות מאוד בריאות וחשובות.
    תודה עידן 🙂

    Reply
  2. אורן (Knight בפורום)

    כמה שזה נכון!
    זו הסיבה שאני אוהב להשתמש בדבר הראשון שקופץ לי לראש, כשאני רואה בחורה שמוצאת חן עייני.
    כל הכבוד על המאמר.

    Reply
  3. צהלי

    אמת כל מילה נכונהכשאתה בא אם שאלה הבחורה גם לא חושבת שאתה מנסה להתחיל איתה אז אין סיבה שהיא תתעלם ממך.

    Reply
  4. YM&M

    כ"כ נכון,בגלל זה אני שונא את כל פתיחי הדעה הנשית,ואוהב את הגישה הישירה.

    Reply
  5. רועי

    אבל הדבר היותר מעניין הוא שהקבצנים האלה משתמשים ב-foot in the door technique בלי שהם קראו על זה אפילו.

    הם מתחילים לדבר איתך ולספר לך סיפור כלשהו בצורה מעניינת עליהם, ואחרי שתי דקות – כבר השקעת שתי דקות באינטרקציה, הם בעצם ביקשו שתי דקות מהזמן שלך ונתת להם – זה "הבקשה הקטנה"
    אחר כך באה הבקשה הגדולה יותר – כסף.
    גם זונות עושות את זה אגב
    -"יש לך סיגריה?"
    -"לא, אני לא מעשן"
    -"רוצה לבוא איתי שניה?"

    Reply
  6. עידן

    תודה על התגובות הטובות.

    האסימון נפל לי ברגע שהסתובבתי ללכת אחרי השיחה עם הקבצנית וחשבתי לעצמי למה לא שיתפתי איתה פעולה ומה לא עבד במסר שהיא העבירה לי. לפעמים אנשים אומרים לכם : "פשוט תהיו אתם" , ואז אתם חושבים, רגע, אני כל החיים "אני" וזה לא ממש עובד לי. אז זהו, שזה יותר מורכב מזה…

    Reply

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר.